במין האנושי
א. כבר זכרנו, היות האדם אותה הבריה הנבראת לידבק בו יתברך שמו, והיא המוטלת בין השלמות והחסרונות, והיכולת בידו לקנות השלמות. ואולם צריך שיהיה זה בבחירתו ורצונו, כי אילו היה מוכרח במעשיו להיות בוחר על כל פנים בשלימות, לא היה נקרא באמת בעל שלימותו, כי איננו בעליו, כיון שהוכרח מֵאַחֵר לקנותו, והמקנהו הוא בעל שלמותו, ולא היתה הכוונה העליונה מתקיימת. על כן הוכרח שיונח הדבר לבחירתו, שתהיה נטייתו שקולה לשני הצדדים, ולא מוכרחת לאחד מהם, ויהיה בו כח הבחירה לבחור בדעת ובחפץ באיזה מהם שירצה. על כן נברא האדם ביצר טוב וביצר רע, והבחירה בידו להטות עצמו לצד שהוא רוצה.
