במין האנושי
ו. הנה, אדם הראשון בעת יצירתו, היה ממש באותו המצב שזכרנו עד הנה, דהיינו שהנה הוא היה מורכב משני החלקים ההפכיים שאמרנו, שהם הנשמה והגוף, ובמציאות היו שני הענינים, הטוב והרע, והוא עומד בשיקול ביניהם, להדבק במה שירצה מהם. והנה היה ראוי שיבחר בטוב, ויגביר נשמתו על גופו, ושכלו כל חומרו, ואז היה משתלם מיד, ונח בשלמותו לנצח.
ז. וצריך שתדע, שאף על פי שאין אנו מרגישים לנשמה בגוף פעולה אחרת, זולת החיות וההשכלה, הנה, באמת יש בחוקה שתזכך עצם הגוף וחומרו, ותעלהו עילוי אחר עילוי, עד שיהיה ראוי להתלוות עמה בהנאה בשלמות. ואמנם לדבר זה היה אדם הראשון מגיע אילו לא חטא, שהיתה נשמתו מזככת את גופו זיכוך אחר זיכוך, עד שהיה מזדכך השיעור המצטרך, ונקבע בתענוג הנצחי.
