בהשגחה האישית
המשך ח: ואמנם, על פי שורש זה נסדר שיגיעו צרות ויסורים לאיש צדיק, ויהיה זה לכפרת דורו. והנה, מחיוב הצדיקים הוא לקבל באהבה היסורים שיזדמנו לו לתועלת דורו, כמו שהיה הצדיק מקבל באהבה היסורים שהיו ראויים לו מצד עצמו, ובמעשה הזה מיטיב לדורו שמכפר עליו, והוא עצמו מתעלה עלוי גדול, שנעשה מן הראשים בקיבוץ בני העולם הבא, וכמו שזכרנו.
ואולם, מזה הסוג עצמו ימצא עוד מין אחר, יותר גבוה במעלתו מאותו שזכרנו, וזה, כי מה שזכרנו הוא שילקה הצדיק על בני דורו שהיו ראויים לעונש גדול מאד, וקרובים לכליה או לאבדון, והוא ביסוריו מכפר עליהם ומצילם בעולם הזה, ומועיל להם גם לעולם הבא. אמנם, יש עוד יסורים, שניתנים לחסידים היותר גדולים, המושלמים כבר בעצמם, והם לעזור למה שצריך לכלל גלגולי ההנהגה שיגיעו אל הסוף, שהוא השלמות. ופירוש הענין, כי הנה מצד הסדר הראשון שהוסדר להנהגת העולם וגלגוליו, כבר היה צריך לאדם שיסבול קצת צער, לשיגיע הוא וכל העולם עמו אל השלמות, והוא מה שהיה מתילד ונמשך מהעלם אורו יתברך והסתר פניו, שהושם לאחד מיסודות עניני מצבו של אדם, כמו שזכרנו למעלה, וכל שכן אחרי שרבו הקלקולים בעולם מצד חטאים על חטאים גדולים ועצומים שנעשו בו, הנה נתרבה יותר ההסתר, ונעלם הטוב, ונמצא העולם ובריותיו במצב שפל ורע, וצריך על כל פנים שעל ידי גלגולים שתגלגל חכמתו הנפלאה בעולם יגיעו הדברים אל תיקון. ומעיקרם של גלגולים הוא, שיקבלו בני האדם ענשים כדי רשעתם, עד שתמצא מדת הדין מפויסת. ואולם, סידר האדון ברוך הוא שהשלמים וחשובים יוכלו לתקן בעד אחרים, וכמו שזכרנו, ותפגע בהם מידת הדין תחת פגעה בכל העולם.
ואמנם, כיון שהם בעצמם שלמים וראויים לטוב, שהם מתייסרים רק בעבור האחרים, ודאי שתתפייס מידת הדין במועט בהם כבמרובה בחוטאים עצמם, ולא עוד, אלא שעל ידי זה זכותם נוסף וכוחם מתחזק, וכל שכן שיכולים לתקן את אשר עיותו האחרים, והיינו, כי לא די שיתקנו למה שבבני דורם, אלא גם לענין כל מה שנתקלקל בעולם מאז נהיו בו חטאים ועד עתה, ובודאי שאלה יהיו אחרי כן בקיבוץ השלמים ראשי הראשים, והיותר קרובים אליו יתברך שמו.
