יום שישי
י"ח ניסן התשפ"ד
יום שישי
י"ח ניסן התשפ"ד

חיפוש בארכיון

ליקוטי חפץ חיים (ט)

שם עולם  /  השמטה

יתבונן האדם ויראה, כי גם בעניני העולם הזה, ככל שהדבר נדיר יותר אצל בני האדם, כך ערכו עולה יותר, וכגון באבנים טובות ומרגליות, שאף אם אין לאדם מה לעשות עמהם, מכל מקום עצם זה שהם נדירים וקשה להשיגם – מעלה את ערכם. והנה אף שבאמת כדור הארץ אינו נחשב כלום לעומת כל העולמות העליונים, מכל מקום יש לו מעלה עצומה על כל העולמות האחרים, כי לאחר שנפטר האדם מן העולם אינו יכול להשיג שום דבר מלימוד התורה שלא השיג בעולם הזה, וגם אם יתן את כל חלקו בעולם הבא כדי ללמוד עוד משנה אחת או עוד מסכת אחת שלא למד בעולם הזה – לא יוכל לעשות כן. ולכן, כיון שכל השגת התורה ניתנת לאדם רק בעולם הזה, ורק לפרק זמן קצר שבו הוא חי, עליו לעשות כל שביכולתו כדי להספיק ולהשיג מלימוד התורה יותר ויותר.

 

"וְהָאֱמֶת בִּלְתִּי שׁוּם סָפֵק כְּלָל, שֶׁאִם הָיָה הָעוֹלָם כּוּלוֹ מִקָּצֶה עַד קָצֵהוּ פָּנוּי חַס וְשָׁלוֹם אַף רֶגַע אֶחָד מַמָּשׁ מֵהָעֵסֶק וְהִתְבּוֹנְנוּת שֶׁלָּנוּ בַּתּוֹרָה, כְּרֶגַע הָיוּ נֶחְרָבִים כָּל הָעוֹלָמוֹת, עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, וְהָיוּ לְאֶפֶס וָתֹהוּ חַס וְשָׁלוֹם". (נפש החיים)