יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד
יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

ליקוטי חפץ חיים (לו)

שם עולם  /  חלק ב' פרק ו'

אמרו חז"ל, אם למדת תורה הרבה אל תחזיק טובה לעצמך, כי לכך נוצרת. ויש ללמוד מכך, כי תכלית בריאת האדם בעולם הזה לא היתה כדי שישיג תענוגי העולם הבא, כי הרי הקדוש ברוך הוא יכול לתת לו תענוגים אלו גם בלא לשולחו לעולם הזה. אלא תכלית היצירה היא כדי שילמד האדם תורה בעולם הזה, ודבר זה לא יכול להיעשות קודם בריאתו, כשנשמתו בשמים, שנאמר 'לא בשמים היא'. וענין זה, של לימוד התורה והשגת חלק בה הוא גדול יותר מ'קורת רוח' שיש לאדם בעולם הבא. כי על ידי לימוד התורה או עלי ידי החזקת לומדי התורה, משיג האדם חלק בתורה, מה שאין כן על ידי קיום המצוות, אינו משיג אלא תענוג של עולם הבא, אבל לא ישיג על ידי זה חלק בתורה.

 

"וְהָאֱמֶת בִּלְתִּי שׁוּם סָפֵק כְּלָל, שֶׁאִם הָיָה הָעוֹלָם כּוּלוֹ מִקָּצֶה עַד קָצֵהוּ פָּנוּי חַס וְשָׁלוֹם אַף רֶגַע אֶחָד מַמָּשׁ מֵהָעֵסֶק וְהִתְבּוֹנְנוּת שֶׁלָּנוּ בַּתּוֹרָה, כְּרֶגַע הָיוּ נֶחְרָבִים כָּל הָעוֹלָמוֹת, עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, וְהָיוּ לְאֶפֶס וָתֹהוּ חַס וְשָׁלוֹם". (נפש החיים)