יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד
יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

ליקוטי חפץ חיים (מח)

שם עולם  /  חתימת הספר

אמרו חז"ל, אם רואה אדם שיסורים ממשמשים ובאים עליו, ירוץ לחדרי תורה ומיד היסורים בורחים ממנו, ואף על פי שבשעת היסורים קשה לעסוק בתורה, הרי זה דומה לאדם חולה שאין מי שיעזור לו, וזקוק הוא לקחת סמי רפואה ולאכול מאכלים מבריאים, שבודאי עליו להתאמץ בכל כוחו לקום ממיטתו וליטול את התרופות והמאכלים, כדי שלא יגיע לסכנת נפשות, וכן אדם זה שבאו עליו יסורים, אם לא יתחזק לעסוק בתורה, המגינה ומצילה מן היסורים, הרי לא ינצל מהם לעולם. ואין אחר שיוכל להושיעו, כמו שאמרו חז"ל 'אם אין אני לי, מי לי', ולכן גם בעת יסוריו יתחזק מאד בכל נפשו בעסק התורה, ושב ורפא לו מכל מצוקותיו, ישליך על ה' יהבו והוא יכלכלנו, עד שיעלה רצון מלפני ה' להעביר ממנו את היסורים לגמרי.

 

"וְהָאֱמֶת בִּלְתִּי שׁוּם סָפֵק כְּלָל, שֶׁאִם הָיָה הָעוֹלָם כּוּלוֹ מִקָּצֶה עַד קָצֵהוּ פָּנוּי חַס וְשָׁלוֹם אַף רֶגַע אֶחָד מַמָּשׁ מֵהָעֵסֶק וְהִתְבּוֹנְנוּת שֶׁלָּנוּ בַּתּוֹרָה, כְּרֶגַע הָיוּ נֶחְרָבִים כָּל הָעוֹלָמוֹת, עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, וְהָיוּ לְאֶפֶס וָתֹהוּ חַס וְשָׁלוֹם". (נפש החיים)