יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד
יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

ליקוטי חפץ חיים (פז)

ליקוטי אמרים  / פרק ז

ידוע לכל גודל מעלת לימוד התורה, שנכתב חיוב זה בתורה כמה פעמים, ורצון ה' יתברך שתהיה התורה שגורה בפינו, ותהיה חקוקה על לוח ליבנו, והדבר חביב לפניו מאד, עד שהוא משבח בזה את עם ישראל, שנאמר 'עם תורתי בליבם', וגם חז"ל אמרו 'אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו'.

והנה בזמנינו כמעט מן הנמנע הוא שיהיה האדם בקי בכל הש"ס, וכיון שהקב"ה כתב דבר זה בתורתו, בודאי יש לכך עצה גם בזמן הזה, והיא, שיראה האדם להיות בקי לכל הפחות בעיקרי ההלכות העולים מן הש"ס, והיינו שילמד את הרי"ף על כל הש"ס, ואפילו ללא הנמוקי יוסף והר"ן, אלא עם פירוש רש"י לבדו.

 

"וְהָאֱמֶת בִּלְתִּי שׁוּם סָפֵק כְּלָל, שֶׁאִם הָיָה הָעוֹלָם כּוּלוֹ מִקָּצֶה עַד קָצֵהוּ פָּנוּי חַס וְשָׁלוֹם אַף רֶגַע אֶחָד מַמָּשׁ מֵהָעֵסֶק וְהִתְבּוֹנְנוּת שֶׁלָּנוּ בַּתּוֹרָה, כְּרֶגַע הָיוּ נֶחְרָבִים כָּל הָעוֹלָמוֹת, עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, וְהָיוּ לְאֶפֶס וָתֹהוּ חַס וְשָׁלוֹם". (נפש החיים)