שמירת הלשון / ש"ג פ"ה
המחזיק בתורה ובלומדיה, מלבד שכרו הגדול לעולם הבא, גם בעולם הזה אינו נחסר כלום, כמו שאמרו במדרש על הפסוק 'כי נר מצוה ותורה אור', שפעמים הרבה האדם רוצה לעשות מצוה, והיצר הרע אומר לו 'מה לך לעשות מצוה ולחסר את נכסיך, עד שאתה נותן לאחרים תן לבניך', והיצר הטוב אומר לו ליתן לדבר מצוה, לכן נאמר 'נר מצוה', לומר לך, כשם שניתן להדליק אלף נרות מנר אחד ואין הנר הראשון נחסר כלום, כך כל מי שנותן כסף לדבר מצוה אינו מחסר את נכסיו.
ובזכות זה זוכה האדם לבנים טובים וקדושים, כמו שאמרו בזוהר הקדוש, עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר, ומי הם 'תומכיה' של התורה, אלו הנותנים סחורה לתלמידי חכמים להרויח בה.
