מאמר רביעי, יד-טו
יד. הכוזרי: צריך שנבחין ונבדיל בין סיעת ירבעם ובין סיעת אחאב הבחנה יסודית, עובדי הבעל היו עובדי עבודה זרה גמורה, וכן אמר אליהו: "אם ה' הוא האלהים לכו אחריו ואם הבעל לכו אחריו" (הרי שהם שני הפכים), ועליהם התחבטו החכמים בשאלה, איך אכל יהושפט מסעודת אחאב, ולא אמרו זאת על סיעת ירבעם, (כי לא נחשבו למומרים לעבודה זרה), וגם אליהו לא אמר על עבודת העגלים מה שאמר על נביאי הבעל: "קנא קנאתי לה' אלוהי צבאות", היות וסיעת ירבעם היו כל מעשיהם לשם ה' אלהי ישראל. ואף נביאיהם היו נביאי ה', מה שאין כן נביאי אחאב שהיו נביאי הבעל.
והנה יהוא בן נמשי מלך ישראל טרח והשתדל למחות את מעשה אחאב על ידי מעשי ערמה, וקבץ את נביאי הבעל ופתה אותם באמרו: "אחאב עבד את הבעל מעט יהוא יעבדנו הרבה" (עד שהתאספו כלם יחד, והרג את כלם) ומחה את זכרם, ועם כל זה לא שלח ידו בעגלים. וכן עושי העגל במדבר, וסיעת ירבעם, ועושי הבמות, ופסל מיכה, כל כונתם היתה רק לאלהי ישראל, אכן עשו בזה עברה שחיבין עליה מיתה. דומה הדבר לנושא את אחותו לצורך פריה ורביה, או למלאות תאותו, ויחד עם זה הוא מקיים את כל המצוות התלויות בנישואים, כפי שצוה אותם האלהים. או לאדם מישראל האוכל בשר חזיר, והוא נזהר בדיני השחיטה ובהוצאת הדם ושאר אסורי אכילה כפי שציותה תורה.
טו. החבר: הנה נראה מהערתך זו, (בדבר הבדל בין סיעת ירבעם לאחאב), כאלו אין זה דבר פשוט ויש בו מקום ספק, אך האמת היא שאין בו שום ספק ובודאי שהבדל זה נכון הוא.
יַסְפִּיקוּ לָהֶם נִיצוֹצוֹת הַנִיתָּזִים מִדִּבְרֵי הַחֲסִידִים, וְיַדְלִיקוּ מַשּׂוּאוֹת בִּלְבָבָם"
(מאמר ה, סי' טז)
