יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד
יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

מסכת אבות, פרק ב, משנה ח

משנה ח: רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי קִבֵּל מֵהִלֵּל וּמִשַּׁמַּאי. הוּא הָיָה אוֹמֵר, אִם לָמַדְתָּ תּוֹרָה הַרְבֵּה, אַל תַּחֲזִיק טוֹבָה לְעַצְמָךְ, כִּי לְכָךְ נוֹצָרְתָּ. חֲמִשָּׁה תַלְמִידִים הָיוּ לוֹ לְרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, וְאֵלּוּ הֵן, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן הֻרְקְנוֹס, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה, וְרַבִּי יוֹסֵי הַכֹּהֵן, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן נְתַנְאֵל, וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ. הוּא הָיָה מוֹנֶה שְׁבָחָן. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן הֻרְקְנוֹס, בּוֹר סוּד שֶׁאֵינוֹ מְאַבֵּד טִפָּה. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה, אַשְׁרֵי יוֹלַדְתּוֹ. רַבִּי יוֹסֵי הַכֹּהֵן, חָסִיד. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן נְתַנְאֵל, יְרֵא חֵטְא. וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ, מַעְיָן הַמִּתְגַּבֵּר. הוּא הָיָה אוֹמֵר, אִם יִהְיוּ כָל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל בְּכַף מֹאזְנַיִם, וֶאֱלִיעֶזֶר בֶּן הֻרְקְנוֹס בְּכַף שְׁנִיָּה, מַכְרִיעַ אֶת כֻּלָּם. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ, אִם יִהְיוּ כָל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל בְּכַף מֹאזְנַיִם וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן הֻרְקְנוֹס אַף עִמָּהֶם, וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ בְּכַף שְׁנִיָּה, מַכְרִיעַ אֶת כֻּלָּם:

משנה ח: רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי קִבֵּל את התורה מֵהִלֵּל וּמִשַּׁמַּאי, הוּא הָיָה אוֹמֵר, אִם לָמַדְתָּ תּוֹרָה הַרְבֵּה, אַל תַּחֲזִיק טוֹבָה לְעַצְמָךְ, להתפאר ולומר 'הרבה תורה למדתי', כִּי לְכָךְ נוֹצָרְתָּ, שהרי לא נברא האדם אלא כדי לעסוק בתורה [ואילו היה מסיים את כל התורה וממשיך ללמוד, היה יכול להחזיק טובה לעצמו, אך כיון שאין אדם היכול לסיים את כל התורה, שנאמר עליה 'ארוכה מארץ מידה ורחבה מיני ים', אין לו להתפאר במה שלמד]. חֲמִשָּׁה תַלְמִידִים [גדולים ביותר, וממשיכי שלשלת קבלת התורה] הָיוּ לוֹ לְרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, וְאֵלּוּ הֵן, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן הֻרְקְנוֹס, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה, וְרַבִּי יוֹסֵי הַכֹּהֵן, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן נְתַנְאֵל, וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ. הוּא [-רבן יוחנן בן זכאי] הָיָה מוֹנֶה שְׁבָחָן של תלמידים אלו, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן הֻרְקְנוֹס, הרי הוא כמו בּוֹר סוּד – בור מלא מים שקירותיו מסויידים, שֶׁמתוך כך אֵינוֹ מְאַבֵּד טִפָּה, ואף הוא לא היה שוכח אפילו דבר קטן מתלמודו. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה, אַשְׁרֵי יוֹלַדְתּוֹ, לפי שאמו גרמה לו שיחכים, שקודם לידתו היתה הולכת בכל יום לעשרים וארבעה בתי מדרשות שבעירה, ומבקשת מהחכמים שיבקשו על עוברה שיהא חכם, ואחרי שנולד הניחה עריסתו בבית המדרש, כדי שישמעו אוזניו רק דברי תורה. רַבִּי יוֹסֵי הַכֹּהֵן, חָסִיד – נוהג לפנים משורת הדין. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן נְתַנְאֵל, יְרֵא חֵטְא – מחמיר על עצמו ונוהג איסור אפילו בדברים מותרים, מגודל יראתו שמא יבא לידי חטא. וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ, מַעְיָן הַמִּתְגַּבֵּר – ליבו רחב, ומוסיף מדעתו פלפול וסברות. הוּא – רבן יוחנן בן זכאי הָיָה אוֹמֵר, אִם יִהְיוּ כָל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל בְּכַף מֹאזְנַיִם, וֶאֱלִיעֶזֶר בֶּן הֻרְקְנוֹס בְּכַף שְׁנִיָּה, מַכְרִיעַ אֶת כֻּלָּם, לפי שבענין הבקיאות והזכרון היה רבי אליעזר בן הורקנוס גדול מכולם. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ של רבן יוחנן בן זכאי דבר נוסף, אִם יִהְיוּ כָל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל בְּכַף מֹאזְנַיִם, וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן הֻרְקְנוֹס אַף עִמָּהֶם, וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ בְּכַף שְׁנִיָּה, הרי הוא מַכְרִיעַ אֶת כֻּלָּם, כיון שלענין החריפות והפלפול היה רבי אלעזר בן ערך גדול מכולם, ואף מרבי אליעזר בן הורקנוס.

 

"אֵין הַגָּלֻיּוֹת מִתְכַּנְּסוֹת אֶלָּא בִּזְכוּת הַמִּשְׁנָיוֹת. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוֹאִיל וְאַתֶּם מִתְעַסְּקִים בַּמִּשְׁנָה כְּאִילּוּ אַתֶּם מַקְרִיבִים קָרְבָּן". (ויקרא רבה)