משנה יט: כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ שְׁלשָׁה דְבָרִים הַלָּלוּ, מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ. וּשְׁלשָׁה דְבָרִים אֲחֵרִים, מִתַּלְמִידָיו שֶׁל בִּלְעָם הָרָשָׁע. עַיִן טוֹבָה, וְרוּחַ נְמוּכָה, וְנֶפֶשׁ שְׁפָלָה, מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ. עַיִן רָעָה, וְרוּחַ גְּבוֹהָה, וְנֶפֶשׁ רְחָבָה, מִתַּלְמִידָיו שֶׁל בִּלְעָם הָרָשָׁע. מַה בֵּין תַּלְמִידָיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ לְתַלְמִידָיו שֶׁל בִּלְעָם הָרָשָׁע. תַּלְמִידָיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, אוֹכְלִין בָּעוֹלָם הַזֶּה וְנוֹחֲלִין בָּעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ח), לְהַנְחִיל אֹהֲבַי יֵשׁ, וְאֹצְרֹתֵיהֶם אֲמַלֵּא. אֲבָל תַּלְמִידָיו שֶׁל בִּלְעָם הָרָשָׁע יוֹרְשִׁין גֵּיהִנָּם וְיוֹרְדִין לִבְאֵר שַׁחַת, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים נה), וְאַתָּה אֱלֹהִים תּוֹרִידֵם לִבְאֵר שַׁחַת, אַנְשֵׁי דָמִים וּמִרְמָה לֹא יֶחֱצוּ יְמֵיהֶם, וַאֲנִי אֶבְטַח בָּךְ:
משנה יט: כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ שְׁלשָׁה דְבָרִים הַלָּלוּ, שיבוארו להלן, הרי הוא נחשב מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, לפי שהולך בדרכיו. וּמי שיש בו שְׁלשָׁה דְבָרִים אֲחֵרִים, שאף הם יפורטו להלן, הרי הוא מִתַּלְמִידָיו שֶׁל בִּלְעָם הָרָשָׁע. ומבארת המשנה, מי שיש בו עַיִן טוֹבָה, שמסתפק במה שיש לו ואינו חומד ממון אחרים, כמו שאמר אברהם אבינו 'אם מחוט ועד שרוך נעל ואם אקח מכל אשר לך', וְרוּחַ נְמוּכָה, שהוא ענוותן ביותר, כמו שאמר אברהם אבינו 'ואנוכי עפר ואפר', וְנֶפֶשׁ שְׁפָלָה, שנזהר ופורש מתאוות העולם הזה, כפי שאמר אברהם לשרה 'הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את', הרי שעד עתה לא הכיר בכך, מרוב צניעות, הרי כל מי שיש בו מידות אלו הוא מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ. אבל מי שיש לו עַיִן רָעָה, שמתאווה לממון אחרים, כבלעם שאמר 'אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב', אף שידע שאין ה' רוצה שיקלל את ישראל. וְרוּחַ גְּבוֹהָה – גאוה, כבלעם שאמר על עצמו 'נאם שומע אמרי א-ל ויודע דעת עליון', וְנֶפֶשׁ רְחָבָה – שטוף בתאוות העולם הזה, כבלעם שיעץ לבלק להפקיר את בנות מואב להחטיא את בני ישראל, ואין אדם יועץ לחבירו דבר שהוא מאוס בעיני עצמו, וכל מי שיש בו מידות אלו, הרי הוא נחשב מִתַּלְמִידָיו שֶׁל בִּלְעָם הָרָשָׁע. מַה בֵּין תַּלְמִידָיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ לְתַלְמִידָיו שֶׁל בִּלְעָם הָרָשָׁע, תַּלְמִידָיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, אוֹכְלִין בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְנוֹחֲלִין שכר בָּעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ח) 'לְהַנְחִיל אֹהֲבַי יֵשׁ (לעולם הבא) וְאֹצְרֹתֵיהֶם אֲמַלֵּא' (בעולם הזה), ואברהם אבינו נקרא אוהבו של ה', שנאמר 'זרע אברהם אוהבי'. אֲבָל תַּלְמִידָיו שֶׁל בִּלְעָם הָרָשָׁע, יוֹרְשִׁין גֵּיהִנָּם בעולם הבא, וְיוֹרְדִין לִבְאֵר שַׁחַת בעולם הזה, כיון שתמיד הם מפחדים מיום המיתה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים נה) 'וְאַתָּה אֱלֹהִים תּוֹרִידֵם לִבְאֵר שַׁחַת, אַנְשֵׁי דָמִים וּמִרְמָה לֹא יֶחֱצוּ יְמֵיהֶם, וַאֲנִי אֶבְטַח בָּךְ', ובלעם מכונה 'איש דמים', כיון שבגלל עצתו הרעה נפלו במגיפה עשרים וארבע אלף מישראל.
