פרק ה, משנה ג: המוכר לחבירו 'אתון מניקה', הרי זו ראיה שכוונתו למכור גם את הסייח, שאם לא כן מה התועלת שיש לקונה מכך שהאתון מניקה. אבל אם מכר לו 'פרה מניקה', לא מכר את בנה, שהרי יתכן שכוונתו היתה לשבח את הפרה שנותנת היא חלב, ויכול הקונה להשתמש בו לשתיה.
המוכר 'אשפה', והוא מקום הגבוה או נמוך שלשה טפחים ומיוחד להנחת זבל בהמות, מכר גם את הזבל הנמצא שם. מכר בור מים, מכר גם את המים שבו. מכר כוורת, מכר את הדבורים שבה. מכר שובך, מכר את היונים שבו.
הקונה מחבירו את כל היונים שיוולדו בשובך בשנה זו, משאיר למוכר את שני הגוזלים הראשונים, כדי שישארו עם אמן, ולא תברח מהשובך. המוכר לחבירו את כל הדבורים שיוולדו בכוורת בשנה זו, נוטל שלשה נחילים ראשונים, שהם המובחרים ביותר, ואחר כך נוטל לסירוגין, נחיל אחד לו ונחיל אחד לבעל הכוורת, כדי שישארו עם הדבורים הראשונות, ותתיישב הכוורת. המוכר לחבירו את חלות הדבש שבכוורת, צריך לשייר שתי חלות, שמהן מתפרנסות הדבורים במשך החורף. הקונה מחבירו עצי זית כדי לקצוץ את ענפיהם, מניח שני ענפים, כדי שיחזור העץ ויצמח.
משנה ד: הקונה שני אילנות בשדה חבירו, לתנא קמא לא קנה חלק בקרקע כלל, ולרבי מאיר קנה קרקע. הקונה שלשה אילנות, לדברי הכל קנה גם את הקרקע שביניהן. ובאופן שלא קנה קרקע, אין בעל הקרקע רשאי לחתוך את ענפי האילן המתפשטים מעל שדהו, כיון שהקרקע שלו משועבדת לבעל העצים, והצומח מהגזע ומעלה שייך לבעל האילנות, והצומח מהשורשים שייך לבעל הקרקע. ואם מתו האילנות, אין לו קרקע. ובאופן שקנה קרקע, רשאי בעל השדה לקצוץ את הענפים המפריעים לשדהו, כיון שלא שעבד לו קרקע יותר ממה שמכר לו בפועל. וכל מה שצומח, בין מהגזע ובין מהשורשים, שייך לבעל העצים. וגם לאחר שמתו העצים, נשארת הקרקע של בעל העצים.
משנה ה: המוכר ראש בהמה גסה, אין רגליה בכלל המכירה. וכן אם מכר את רגליה, אין הראש בכלל. מכר את הריאות, לא מכר את הכבד, וכן להיפך. אבל בבהמה דקה, המוכר את הראש, גם רגליה בכלל. אך אם מכר את הרגלים אין הראש בכלל. מכר את הריאה, הרי הכבד בכלל. אך אם מכר את הכבד, אין הריאה בכלל.
משנה ו: המוכר לחבירו חיטים 'יפות' ונמצא שהן רעות, יכול הלוקח לבטל את המקח. המוכר לחבירו חיטים 'רעות' והתברר שהן יפות, יכול המוכר לבטל את המקח. מכר לו חיטים יפות או רעות, ואכן היו כפי שסוכם, אין אחד מהם יכול לחזור בו. מכר לו מין מסוים של חיטין והתברר שהוא מין אחר לגמרי, או שמכר לו עצי זית ונמצא שהם עצי שקמה, וכל כיוצא בזה, כל אחד מהם יכול לחזור בו.
משנה ז: המוכר פירות לחבירו, ופסקו את מחירם, אם משך הקונה את הפירות בסימטא או בחצר השייכת לשניהם, קנה, ואפילו שלא מדד את הפירות. אך המדידה על ידי המוכר אינה קונה ללא משיכה. ואם רוצה הקונה לקנות את הפירות מיד, שוכר הוא את מקומם, וקונה אותם בקנין 'חצר'. הקונה מחבירו פשתן, לא זכה בו עד שיגביהנו. ואם היה הפשתן מחובר לקרקע, ואמר לו המוכר לך ותייפה את הקרקע עבורי ותקנה בשכר זה את הפשתן המחובר לקרקע, ותלש אפילו פשתן כל שהוא כדי לייפות את הקרקע, קנה בדמי שכירותו את כל הפשתן המחובר.
