משנה ו: אַרְבַּע מִדּוֹת בַּמּוֹכְרִין. מָכַר לוֹ חִטִּים יָפוֹת וְנִמְצְאוּ רָעוֹת, הַלּוֹקֵחַ יָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ. רָעוֹת וְנִמְצְאוּ יָפוֹת, מוֹכֵר יָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ. רָעוֹת וְנִמְצְאוּ רָעוֹת, יָפוֹת וְנִמְצְאוּ יָפוֹת, אֵין אֶחָד מֵהֶם יָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ. שְׁחַמְתִּית וְנִמְצֵאת לְבָנָה, לְבָנָה וְנִמְצֵאת שְׁחַמְתִּית, עֵצִים שֶׁל זַיִת וְנִמְצְאוּ שֶׁל שִׁקְמָה, שֶׁל שִׁקְמָה וְנִמְצְאוּ שֶׁל זַיִת, יַיִן וְנִמְצָא חֹמֶץ, חֹמֶץ וְנִמְצָא יַיִן, שְׁנֵיהֶם יְכוֹלִין לַחֲזֹר בָּהֶן:
אַרְבַּע מִדּוֹת בַּמּוֹכְרִין – ארבעה חילוקי דינים יש בעניני מקח וממכר: א. מָכַר לוֹ חִטִּים בחזקת שהן יָפוֹת, וְנִמְצְאוּ רָעוֹת, הַלּוֹקֵחַ יָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ. ב. מכרן לו בחזקת שהן רָעוֹת, וְנִמְצְאוּ יָפוֹת, המוֹכֵר יָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ. ג. מכרן לו בחזקת שהן רָעוֹת, וְאכן נִמְצְאוּ רָעוֹת, או בחזקת שהן יָפוֹת וְנִמְצְאוּ שהן אכן יָפוֹת, אֵין אֶחָד מֵהֶם יָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ. ד. מכר לו חיטה בחזקת שהיא שְׁחַמְתִּית – אדומה, העושה קמח רב אך אינו יפה, וְנִמְצֵאת חיטה לְבָנָה, העושה קמח מועט ויפה, או שמכרה לו בחזקת לְבָנָה, וְנִמְצֵאת שְׁחַמְתִּית, מכר לו עֵצִים שֶׁל זַיִת וְנִמְצְאוּ שֶׁל שִׁקְמָה, או שֶׁל שִׁקְמָה וְנִמְצְאוּ שֶׁל זַיִת, יַיִן וְנִמְצָא חֹמֶץ, חֹמֶץ וְנִמְצָא יַיִן, שבכל אלו זהו מין שונה לגמרי, ויש הרוצים במין זה ויש הרוצים במין האחר, שְׁנֵיהֶם יְכוֹלִין לַחֲזֹר בָּהֶן.
