משנה ד: הַמּוֹכֵר מָקוֹם לַחֲבֵרוֹ לִבְנוֹת לוֹ בַיִת, וְכֵן הַמְקַבֵּל מֵחֲבֵרוֹ לִבְנוֹת לוֹ בֵית חַתְנוּת לִבְנוֹ וּבֵית אַלְמְנוּת לְבִתּוֹ, בּוֹנֶה אַרְבַּע אַמּוֹת עַל שֵׁשׁ, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, רֶפֶת בָּקָר הוּא זֶה. הָרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת רֶפֶת בָּקָר, בּוֹנֶה אַרְבַּע אַמּוֹת עַל שֵׁשׁ. בַּיִת קָטָן, שֵׁשׁ עַל שְׁמֹנֶה. גָדוֹל, שְׁמֹנֶה עַל עֶשֶׂר. טְרַקְלִין, עֶשֶׂר עַל עֶשֶׂר. רוּמוֹ כַּחֲצִי אָרְכּוֹ וְכַחֲצִי רָחְבּוֹ. רְאָיָה לַדָּבָר, הֵיכָל. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, הַכֹּל כְּבִנְיַן הֵיכָל:
הַמּוֹכֵר מָקוֹם – שטח קרקע לַחֲבֵרוֹ, ואמר לו הקונה שמטרתו כדי לִבְנוֹת לוֹ בַיִת, וְכֵן הַמְקַבֵּל מֵחֲבֵרוֹ קרקע כדי לִבְנוֹת לוֹ בֵית חַתְנוּת לִבְנוֹ הנושא אשה, וּבֵית אַלְמְנוּת לְבִתּוֹ שהתאלמנה מבעלה, ולא פירשו ביניהם מה יהיה גודל הבית, בּוֹנֶה בית בגודל אַרְבַּע אַמּוֹת עַל שֵׁשׁ אמות, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, אין זה מקום גדול דיו לבית, אלא גודל של רֶפֶת בָּקָר הוּא זֶה, ולכן השיעורים הם שונים, הָרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת רֶפֶת בָּקָר, בּוֹנֶה אַרְבַּע אַמּוֹת עַל שֵׁשׁ, בַּיִת קָטָן, בונה לו שֵׁשׁ עַל שְׁמֹנֶה. בית גָדוֹל, שְׁמֹנֶה עַל עֶשֶׂר. אמר שיבנה טְרַקְלִין, שזהו מקום העשוי לישיבת אנשים חשובים, בונהו בגודל של עֶשֶׂר אמות עַל עֶשֶׂר אמות, רוּמוֹ – גובהו של כל אחד מבתים אלו, כַּחֲצִי אָרְכּוֹ וְכַחֲצִי רָחְבּוֹ, ובבית קטן יהא גובהו שבע אמות, בבית גדול תשע אמות, ובטרקלין יהא הגובה עשר אמות, ורְאָיָה לַדָּבָר, בנין ההֵיכָל של בית המקדש, שהיה אורכו ארבעים ורוחבו עשרים, ועשו את גובהו שלשים. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, הַכֹּל כְּבִנְיַן הֵיכָל, יש אומרים שהוא מפרש את טעם המשנה, שיש לבנות כבנין ההיכל, ויש אומרים שתמה הוא על דברי תנא קמא, וכי כל בני האדם בונים את בתיהם כדוגמת בנין ההיכל, אלא הכל כמנהג המדינה.
