יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד
יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

מסכת בבא קמא, פרק ה, משנה ז

משנה ז: אֶחָד שׁוֹר וְאֶחָד כָּל בְּהֵמָה לִנְפִילַת הַבּוֹר, וּלְהַפְרָשַׁת הַר סִינַי, וּלְתַשְׁלוּמֵי כֶפֶל, וְלַהֲשָׁבַת אֲבֵדָה, לִפְרִיקָה, לַחֲסִימָה, לַכִּלְאַיִם, וְלַשַּׁבָּת. וְכֵן חַיָּה וָעוֹף כַּיּוֹצֵא בָהֶן. אִם כֵּן, לָמָּה נֶאֱמַר שׁוֹר אוֹ חֲמוֹר. אֶלָּא שֶׁדִּבֶּר הַכָּתוּב בַּהוֹוֶה:

נאמר בתורה 'וְכִי יִפְתַּח אִישׁ בּוֹר אוֹ כִּי יִכְרֶה אִישׁ בֹּר וְלֹא יְכַסֶּנּוּ וְנָפַל שָׁמָּה שּׁוֹר אוֹ חֲמוֹר', משנתנו מבארת שהוא הדין לשאר בעלי החיים, ואגב כך מביאה מקומות נוספים שבהם נאמרו בתורה דינים לגבי בעלי חיים מסוימים, והוא הדין לשאר בעלי החיים שלא הוזכרו בפסוק [ובכל מקום יש לימוד מיוחד שממנו לומדים שאף בשאר בעלי חיים הדין כן]:
אֶחָד [-בין] שׁוֹר, וְאֶחָד [-ובין] כָּל בְּהֵמָה, דינם שוה לִנְפִילַת הַבּוֹר – אם נפלו בבור וניזוקו, וּלְהַפְרָשַׁת הַר סִינַי – שהיו אסורים להתקרב להר סיני, אף שנאמר בפסוק 'גַּם הַצֹּאן וְהַבָּקָר אַל יִרְעוּ אֶל מוּל הָהָר הַהוּא', הוא הדין לשאר בעלי חיים, וּלְתַשְׁלוּמֵי כֶפֶל – שאם נגנבו משלם הגנב כפל, אף שנאמר 'אִם הִמָּצֵא תִמָּצֵא בְיָדוֹ הַגְּנֵבָה מִשּׁוֹר עַד חֲמוֹר עַד שֶׂה חַיִּים שְׁנַיִם יְשַׁלֵּם', וְלַהֲשָׁבַת אֲבֵדָה, שהמוצא בעל חיים חייב להשיבו לבעליו, אף שבתורה נאמר 'כִּי תִפְגַּע שׁוֹר אֹיִבְךָ אוֹ חֲמֹרוֹ תֹּעֶה הָשֵׁב תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ', הוא הדין לשאר בעלי החיים, לִפְרִיקָה – לחיוב פריקת משאו של בעל חיים שנפל תחת משאו, אף שנאמר 'כִּי תִרְאֶה חֲמוֹר שֹׂנַאֲךָ רֹבֵץ תַּחַת מַשָּׂאוֹ וְחָדַלְתָּ מֵעֲזֹב לוֹ עָזֹב תַּעֲזֹב עִמּוֹ', לַחֲסִימָה – שאסור לחסום בעל חיים העוסק בדישת תבואה, כדי שלא יאכל, אף שנאמר 'לֹא תַחְסֹם שׁוֹר בְּדִישׁוֹ', לַכִּלְאַיִם, שאסור לעשות עבודה בשני מיני בעלי חיים יחד, אף שנאמר 'לֹא תַחֲרֹשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמֹר יַחְדָּו', וְלַשַּׁבָּת, שאסור לעשות מלאכה בכל מיני הבהמה שברשותו, אף שנאמר 'וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַה' אֱלֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְשׁוֹרְךָ וַחֲמֹרְךָ וְכָל בְּהֶמְתֶּךָ', ובכל הדברים הללו, וְכֵן חַיָּה וָעוֹף כַּיּוֹצֵא בָהֶן – דינם שוה. אִם כֵּן, לָמָּה נֶאֱמַר 'שׁוֹר אוֹ חֲמוֹר', אֶלָּא שֶׁדִּבֶּר הַכָּתוּב בַּהוֹוֶה – בבעלי חיים שדינים אלו מצויים בהם, אך באמת הוא הדין לשאר בעלי חיים.

 

"אֵין הַגָּלֻיּוֹת מִתְכַּנְּסוֹת אֶלָּא בִּזְכוּת הַמִּשְׁנָיוֹת. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוֹאִיל וְאַתֶּם מִתְעַסְּקִים בַּמִּשְׁנָה כְּאִילּוּ אַתֶּם מַקְרִיבִים קָרְבָּן". (ויקרא רבה)