משנה ג: אֵין מְבִיאִין בִּכּוּרִים חוּץ מִשִּׁבְעַת הַמִּינִים. לֹא מִתְּמָרִים שֶׁבֶּהָרִים, וְלֹא מִפֵּרוֹת שֶׁבָּעֲמָקִים, וְלֹא מִזֵּיתֵי שֶׁמֶן שֶׁאֵינָם מִן הַמֻּבְחָר. אֵין מְבִיאִין בִּכּוּרִים קֹדֶם לָעֲצֶרֶת. אַנְשֵׁי הַר צְבוֹעִים הֵבִיאוּ בִכּוּרֵיהֶם קֹדֶם לָעֲצֶרֶת, וְלֹא קִבְּלוּ מֵהֶם, מִפְּנֵי הַכָּתוּב שֶׁבַּתּוֹרָה (שמות כג) וְחַג הַקָּצִיר בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ אֲשֶׁר תִּזְרַע בַּשָּׂדֶה:
משנה ג: אֵין מְבִיאִין בִּכּוּרִים מפירות אחרים חוּץ מִשִּׁבְעַת הַמִּינִים שנשתבחה בהם ארץ ישראל, והם חטה, שעורה, גפן, תאנה, רמון, זית ותמר, כיון שנאמר בפרשת בכורים 'וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל פְּרִי הָאֲדָמָה', ודרשו חכמים שנוטל האדם רק 'מראשית', ולא כל ראשית.
וכן לֹא מביאים ביכורים מִתְּמָרִים שֶׁבֶּהָרִים, וְלֹא מִשאר פֵּרוֹת שֶׁבָּעֲמָקִים, כיון שהם גרועים (אך התמרים שבעמקים משובחים הם ומביאים מהם), וְכן לֹא מביאים מִזֵּיתֵי שֶׁמֶן שֶׁאֵינָם מִן הַמֻּבְחָר, כיון שנאמר בפסוק שבו מוזכרים שבעת המינים 'זֵית שֶׁמֶן', וזהו זית שהוא אוגר את השמן בתוכו, והוא מובחר ומשובח, למעט מיני זיתים אחרים שאינם מן המובחר. אֵין מְבִיאִין בִּכּוּרִים קֹדֶם לָעֲצֶרֶת – לחג השבועות. אַנְשֵׁי הַר צְבוֹעִים הֵבִיאוּ בִכּוּרֵיהֶם קֹדֶם לָעֲצֶרֶת, וְלֹא קִבְּלוּ מֵהֶם, מִפְּנֵי הַכָּתוּב שֶׁבַּתּוֹרָה 'וְחַג הַקָּצִיר בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ אֲשֶׁר תִּזְרַע בַּשָּׂדֶה', ללמד ששתי הלחם המובאים בשבועות יהיו הביכורים והראשונים לכל שאר הפירות המובאים למקדש.
