משנה ט: בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים אֵין מְשַׁלְּחִין בְּיוֹם טוֹב אֶלָּא מָנוֹת וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים מְשַׁלְּחִין בְּהֵמָה חַיָּה וְעוֹף בֵּין חַיִּין בֵּין שְׁחוּטִין מְשַׁלְּחִין יֵינוֹת שְׁמָנִים וּסְלָתוֹת וְקִטְנִיּוֹת אֲבָל לֹא תְּבוּאָה וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר בִּתְבוּאָה.
משנה ט: בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, אֵין מְשַׁלְּחִין בְּיוֹם טוֹב מתנות איש לרעהו אֶלָּא מָנוֹת – מאכל המוכן לאכילה מיד. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, מְשַׁלְּחִין גם בְּהֵמָה חַיָּה וְעוֹף, בֵּין חַיִּין בֵּין שְׁחוּטִין, שניתן להכשירם לאכילה ביום טוב עצמו. מְשַׁלְּחִין יֵינוֹת, שְׁמָנִים, וּסְלָתוֹת וְקִטְנִיּוֹת, אֲבָל לֹא תְּבוּאָה, כיון שהיא טעונה טחינה, ואסור לטחון ביום טוב. רַבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר גם בִּתְבוּאָה, כיון שיכול לכותשה במכתשת קטנה ולבשלה בקדירה.