יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד
יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

מסכת ברכות, פרק ט, משנה ה2

לֹא יָקֵל אָדָם אֶת רֹאשׁוֹ כְּנֶגֶד שַׁעַר הַמִּזְרָח, שֶׁהוּא מְכֻוָּן כְּנֶגֶד בֵּית קָדְשֵׁי הַקָּדָשִׁים. לֹא יִכָּנֵס לְהַר הַבַּיִת בְּמַקְלוֹ, וּבְמִנְעָלוֹ, וּבְפֻנְדָּתוֹ, וּבְאָבָק שֶׁעַל רַגְלָיו, וְלֹא יַעֲשֶׂנּוּ קַפַּנְדַּרְיָא, וּרְקִיקָה מִקַּל וָחֹמֶר.

המשך משנה ה: אגב כך שהוזכר במשנה הקודמת עד היכן מגיעה אהבת ה', מבארת משנתנו את ענין יראת ה', שממנה נמשך ענין יראת המקדש: לֹא יָקֵל אָדָם אֶת רֹאשׁוֹ – לא ינהג האדם בקלות ראש, בעומדו כְּנֶגֶד שַׁעַר הַמִּזְרָח של בית המקדש, והוא 'שער נקנור', מפני שֶׁהוּא מְכֻוָּן כְּנֶגֶד בֵּית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים.

לֹא יִכָּנֵס אדם לְהַר הַבַּיִת בְּמַקְלוֹ, וּבְמִנְעָלוֹ, וּבְפֻנְדָּתוֹ – כמין חגורה חלולה, שמניחים בה מעות, וְכן לא יכנס בְּאָבָק שֶׁעַל רַגְלָיו, שכל אלו אינם דרך כבוד. וְלֹא יַעֲשֶׂנּוּ – את הר הבית קַפַּנְדַרְיָּא – קיצור דרך, שנכנס בשער אחד ויוצא באחר כדי לקצר את דרכו, שלא להקיף את כל הר הבית. וּרְקִיקָה אסורה בו, מִקַּל וָחֹמֶר ממנעל, שבמנעל יש פחות בזיון מרקיקה, ואסרוהו, וכל שכן שאסור לירוק שם.

 

"אֵין הַגָּלֻיּוֹת מִתְכַּנְּסוֹת אֶלָּא בִּזְכוּת הַמִּשְׁנָיוֹת. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוֹאִיל וְאַתֶּם מִתְעַסְּקִים בַּמִּשְׁנָה כְּאִילּוּ אַתֶּם מַקְרִיבִים קָרְבָּן". (ויקרא רבה)