יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד
יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

מסכת גיטין, פרק א, משנה ה

משנה ה: כָּל גֵּט שֶׁיֵּשׁ עָלָיו עֵד כּוּתִי, פָּסוּל, חוּץ מִגִּטֵּי נָשִׁים וְשִׁחְרוּרֵי עֲבָדִים. מַעֲשֶׂה שֶׁהֵבִיאוּ לִפְנֵי רַבָּן גַּמְלִאֵל לִכְפַר עוֹתְנַאי גֵּט אִשָּׁה וְהָיוּ עֵדָיו עֵדֵי כוּתִים, וְהִכְשִׁיר. כָּל הַשְּׁטָרוֹת הָעוֹלִים בְּעַרְכָּאוֹת שֶׁל גּוֹיִם, אַף עַל פִּי שֶׁחוֹתְמֵיהֶם גּוֹיִם, כְּשֵׁרִים, חוּץ מִגִּטֵּי נָשִׁים וְשִׁחְרוּרֵי עֲבָדִים. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אַף אֵלּוּ כְּשֵׁרִין, לֹא הֻזְכְּרוּ אֶלָּא בִזְמַן שֶׁנַּעֲשׂוּ בַהֶדְיוֹט:

כפי שהתבאר במשנה לעיל, יש דינים מסוימים שנוהגים גם בגיטי נשים וגם בשחרורי עבדים, ומשנתנו ממשיכה ומביאה דינים נוספים בענין זה:

יש להקדים שה'כותים' הם גויים שהובאו לארץ ישראל בסוף זמן בית המקדש הראשון [לאחר גלות עשרת השבטים], והתגיירו מאימת האריות שהיו הורגים בהם, ונחלקו חכמים בדינם, אם גרי אמת הם או לא.

כָּל גֵּט – שטר ממון [שכל שטר מכונה 'גט'] שֶׁיֵּשׁ עָלָיו חתימת עֵד כּוּתִי, פָּסוּל, ואף שגרי אמת הם, חשודים הם לשקר, חוּץ מִגִּטֵּי נָשִׁים וְשִׁחְרוּרֵי עֲבָדִים, הכשרים בעד אחד כותי ועד אחד ישראל, כיון שעדים החתומים על גט אשה או גט שחרור של עבד חייבים לחתום זה בפני זה, וכיון שחתם הישראל ביחד עם הכותי הרי זו ראיה שהוא מכירו שהוא כשר.

מביאה הגמרא את דעת החולק וסובר שאף אם חתמו עליו שני עדים כותים כשר, מַעֲשֶׂה היה שֶׁהֵבִיאוּ לִפְנֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל לִכְפַר עוֹתְנַאי גֵּט אִשָּׁה, וְהָיוּ שני עֵדָיו עֵדֵי כוּתִים, וְהִכְשִׁיר. [אמנם כבר גזרו חכמים על הכותים שיהיו כגויים לכל דבריהם, ולכן לדברי הכל אפילו עד אחד כותי, פוסל את הגט].

כָּל הַשְּׁטָרוֹת של ממון הָעוֹלִים [-שנעשו] בְּעַרְכָּאוֹת שֶׁל גּוֹיִם, אַף עַל פִּי שֶׁחוֹתְמֵיהֶם – העדים החתומים בהם גּוֹיִם, כְּשֵׁרִים, ובתנאי שאנו מכירים את אותם שופטים ואת אותם עדים שאינם מקבלים שוחד, חוּץ מִגִּטֵּי נָשִׁים וְשִׁחְרוּרֵי עֲבָדִים, שבהם אין די בנאמנות, אלא יש צורך בעדים כשרים [והוא הדין בשטרות ממון הדומים לגיטי נשים, כגון שטר הודאה, שהשטר עצמו יוצר את הקנין, ואינו רק שטר ראיה על קנין שאירע]. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אַף אֵלּוּ – גיטי נשים ושחרורי עבדים כְּשֵׁרִין, כשנעשו בערכאות של גויים, לֹא הֻזְכְּרוּ שטרות אלו להיפסל, אֶלָּא בִזְמַן שֶׁנַּעֲשׂוּ בַהֶדְיוֹט – על ידי סתם גויים, אבל כאשר נעשו על ידי בתי המשפט של הגויים, כשרים הם.

 

"אֵין הַגָּלֻיּוֹת מִתְכַּנְּסוֹת אֶלָּא בִּזְכוּת הַמִּשְׁנָיוֹת. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוֹאִיל וְאַתֶּם מִתְעַסְּקִים בַּמִּשְׁנָה כְּאִילּוּ אַתֶּם מַקְרִיבִים קָרְבָּן". (ויקרא רבה)