יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד
יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

מסכת גיטין, פרק ג, משנה א

משנה א: כָּל גֵּט שֶׁנִּכְתַּב שֶׁלֹּא לְשׁוּם אִשָּׁה, פָּסוּל. כֵּיצַד, הָיָה עוֹבֵר בַשּׁוּק וְשָׁמַע קוֹל סוֹפְרִים מַקְרִין, אִישׁ פְּלוֹנִי מְגָרֵשׁ אֶת פְּלוֹנִית מִמָּקוֹם פְּלוֹנִי, וְאָמַר, זֶה שְׁמִי וְזֶה שֵׁם אִשְׁתִּי, פָּסוּל לְגָרֵשׁ בּוֹ. יָתֵר מִכֵּן, כָּתַב לְגָרֵשׁ (בּוֹ) אֶת אִשְׁתּוֹ וְנִמְלַךְ, מְצָאוֹ בֶּן עִירוֹ וְאָמַר לוֹ שְׁמִי כְּשִׁמְךָ וְשֵׁם אִשְׁתִּי כְּשֵׁם אִשְׁתְּךָ, פָּסוּל לְגָרֵשׁ בּוֹ. יָתֵר מִכֵּן, הָיוּ לוֹ שְׁתֵּי נָשִׁים וּשְׁמוֹתֵיהֶן שָׁוִין, כָּתַב לְגָרֵשׁ בּוֹ אֶת הַגְּדוֹלָה, לֹא יְגָרֵשׁ בּוֹ אֶת הַקְּטַנָּה. יָתֵר מִכֵּן, אָמַר לַלַּבְלָר כְּתוֹב לְאֵיזוֹ שֶׁאֶרְצֶה אֲגָרֵשׁ, פָּסוּל לְגָרֵשׁ בּוֹ:

כפי שהתבאר לעיל, גט אשה צריך להכתב 'לשמה', ומשנתנו מבארת את פרטי הדינים בזה:

כָּל גֵּט שֶׁנִּכְתַּב שֶׁלֹּא לְשׁוּם אִשָּׁה כלל, פָּסוּל. ומבארת המשנה, כֵּיצַד, הָיָה אדם עוֹבֵר בַשּׁוּק, וְשָׁמַע קוֹל סוֹפְרִים מַקְרִין – סופרים המתלמדים בכתיבת גיטין, וכותבים גיטין לשם לימוד, והיו כותבים 'אִישׁ פְּלוֹנִי מְגָרֵשׁ אֶת פְּלוֹנִית מִמָּקוֹם פְּלוֹנִי', וְאָמַר אותו אדם, זֶה שְׁמִי, וְזֶה שֵׁם אִשְׁתִּי, אף על פי כן פָּסוּל לְגָרֵשׁ בּוֹ, שהרי לא נכתב כלל לשם גירושין. מוסיפה המשנה, יָתֵר מִכֵּן, אפילו אם כָּתַב אדם לְגָרֵשׁ (בּוֹ) אֶת אִשְׁתּוֹ, וְנִמְלַךְ – והתחרט והחליט שלא לגרשה, מְצָאוֹ בֶּן עִירוֹ וְאָמַר לוֹ, שְׁמִי כְּשִׁמְךָ, וְשֵׁם אִשְׁתִּי כְּשֵׁם אִשְׁתְּךָ, ושנינו גרים באותו מקום הכתוב בגט, אף על פי כן פָּסוּל לְגָרֵשׁ בּוֹ, ואף שגט זה נכתב לשם גירושין, כיון שלא נכתב לשם איש ואשה אלו, פסול.

יָתֵר מִכֵּן, הָיוּ לוֹ שְׁתֵּי נָשִׁים, וּשְׁמוֹתֵיהֶן שָׁוִין, כָּתַב לְגָרֵשׁ בּוֹ אֶת הַגְּדוֹלָה, לֹא יְגָרֵשׁ בּוֹ אֶת הַקְּטַנָּה, כי אף שנכתב לשם גירושין, ולשם איש זה, כיון שלא נכתב לשם אשה זו, פסול [ו'גדולה' ו'קטנה' שנקט התנא הם לדוגמא בלבד].

יָתֵר מִכֵּן, אדם זה שיש לו שתי נשים ושמותיהם שוים, ואָמַר לַלַּבְלָר [-לסופר הכותב את הגט] כְּתוֹב את הגט שלא לשם אחת מסוימת מנשותיי, אלא לְאֵיזוֹ שֶׁאֶרְצֶה אֲגָרֵשׁ בגט זה, פָּסוּל לְגָרֵשׁ בּוֹ, ואין אומרים שלאחר שרצה לגרש אחת מהן הוברר למפרע שהגט נכתב לשמה, אלא כיון שבשעת הכתיבה לא היה הדבר ידוע, הרי זה כגט שנכתב שלא לשמה.

 

"אֵין הַגָּלֻיּוֹת מִתְכַּנְּסוֹת אֶלָּא בִּזְכוּת הַמִּשְׁנָיוֹת. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוֹאִיל וְאַתֶּם מִתְעַסְּקִים בַּמִּשְׁנָה כְּאִילּוּ אַתֶּם מַקְרִיבִים קָרְבָּן". (ויקרא רבה)