יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד
יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

מסכת גיטין, פרק ג, משנה ח

משנה ח: הַמַּנִּיחַ פֵּרוֹת לִהְיוֹת מַפְרִישׁ עֲלֵיהֶן תְּרוּמָה וּמַעַשְׂרוֹת, מָעוֹת לִהְיוֹת מַפְרִישׁ עֲלֵיהֶן מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, מַפְרִישׁ עֲלֵיהֶן בְּחֶזְקַת שֶׁהֵן קַיָּמִין. אִם אָבְדוּ, הֲרֵי זֶה חוֹשֵׁשׁ מֵעֵת לְעֵת, דִּבְרֵי רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, בִּשְׁלשָׁה פְרָקִים בּוֹדְקִין אֶת הַיַּיִן, בְּקָדִים שֶׁל מוֹצָאֵי הֶחָג, וּבְהוֹצָאַת סְמָדַר, וּבִשְׁעַת כְּנִיסַת הַמַּיִם בַּבֹּסֶר:

אגב הדינים הקודמים, בהם התבארו הדינים הנובעים מ'חזקת חיים' שיש לאדם, משנתנו מביאה דינים הנובעים מחזקת קיום שיש לפירות:
הַמַּנִּיחַ
פֵּרוֹת במקום מסוים, לִהְיוֹת מַפְרִישׁ עֲלֵיהֶן תְּרוּמָה וּמַעַשְׂרוֹת – כדי שיוכל מפעם לפעם להחיל עליהם שם 'תרומה' או 'מעשר' כדי לתקן פירות אחרים שברשותו, או שהניח מָעוֹת במקום מסוים, לִהְיוֹת מַפְרִישׁ עֲלֵיהֶן מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, שמחללים את קדושתו על מעות, מַפְרִישׁ עֲלֵיהֶן בְּחֶזְקַת שֶׁהֵן קַיָּמִין – רשאי להפריש עליהם אף כשאינו יודע בבירור שהם קיימים, אלא סומך על כך שמן הסתם לא אבדו. אִם אָבְדוּ – אם לאחר זמן בא לבודקם ומצא שאבדו, הֲרֵי זֶה חוֹשֵׁשׁ מֵעֵת לְעֵת – עליו לחשוש לכל הפירות שתיקן בעשרים וארבע שעות האחרונות, שמא באותה שעה כבר היו אבודים, ולא חלה הפרשתו, ועליו לחזור ולהפריש מהם תרומות ומעשרות כדין [אבל מה שתיקן קודם לכן, בחזקת מתוקן, ואינו חושש שמא באותה שעה כבר היו אבודים], דִּבְרֵי רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, בִּשְׁלשָׁה פְרָקִים בּוֹדְקִין אֶת הַיַּיִן – המניח יין כדי להחיל עליו שם תרומה או מעשר לאחר זמן, צריך לבודקו שלש פעמים בשנה אם לא התקלקל, בְּקָדִים שֶׁל מוֹצָאֵי הֶחָג – כשמנשבת רוח מזרחית במוצאי חג הסוכות, וּבְהוֹצָאַת סְמָדַר – כשנושרים הפרחים שבגפנים ונראים ענבים באשכולות, וּבִשְׁעַת כְּנִיסַת הַמַּיִם בַּבֹּסֶר – כשמתחילים הענבים להתמלאות בנוזל, שניתן לסחוט מהם מעט, כיון שבאותם זמנים מצוי שהיין מתקלקל ומחמיץ, ואם יפרישנו עבור יין טבל, נמצא שהפריש חומץ על יין, ולא חלה הפרשתו [יש המבארים שאין רבי יהודה חולק על רבי אלעזר בן שמוע, אלא מוסיף על דבריו].

 

"אֵין הַגָּלֻיּוֹת מִתְכַּנְּסוֹת אֶלָּא בִּזְכוּת הַמִּשְׁנָיוֹת. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוֹאִיל וְאַתֶּם מִתְעַסְּקִים בַּמִּשְׁנָה כְּאִילּוּ אַתֶּם מַקְרִיבִים קָרְבָּן". (ויקרא רבה)