יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד
יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

מסכת גיטין, פרק ה, משנה א

משנה א: הַנִּזָּקִין שָׁמִין לָהֶם בָּעִדִּית, וּבַעַל חוֹב בַּבֵּינוֹנִית, וּכְתֻבַּת אִשָּׁה בַּזִּבּוּרִית. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, אַף כְּתֻבַּת אִשָּׁה בַּבֵּינוֹנִית:

משנתנו מביאה את דינה של אשה הבאה לגבות כתובתה לאחר שהתגרשה או התאלמנה, ואגב כך מביאה המשנה את דיני שאר גביות חיובי ממון:
הַנִּזָּקִין – אדם שהוזק מגופו או מממונו של חבירו, ואין המזיק רוצה לשלם בממון אלא בקרקע, שָׁמִין לָהֶם בָּעִדִּית – משערים את נזקיהם בקרקע המשובחת ביותר שיש למזיק, שנאמר 'מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם' [ובגמרא נחלקו האם  אכן כוונת התורה למיטב שדהו של המזיק, או שכוונת התורה למיטב שדהו של הניזק, אלא שחכמים הוסיפו ותיקנו שאם קרקעותיו של המזיק משובחות יותר, גובים מהמשובחת שבקרקעותיו, כדי שיזהרו בני אדם שלא להזיק]. וּבַעַל חוֹב – מלוה הבא לגבות קרקע מהלוה שלו, משערים את חובו בַּבֵּינוֹנִית שבקרקעות הלוה, ואמנם מן התורה היה ראוי שיגבה מהקרקע הגרועה ביותר שיש ללוה, אך חששו חכמים שמחמת כן יימנעו בני אדם מלהלוות, ולכן תיקנו שיגבה מקרקע בינונית. וּכְתֻבַּת אִשָּׁה – אשה הבאה לגבות את כתובתה לאחר שהתגרשה או התאלמנה, בַּזִּבּוּרִית – גובה מהקרקע הגרועה ביותר שבנכסי הבעל, כעיקר דין התורה, ולא ראו חכמים צורך לתקן שתגבה מקרקע משובחת יותר, כיון שאין דבר זה עשוי לגרום לאשה שלא להינשא. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, אַף כְּתֻבַּת אִשָּׁה בַּבֵּינוֹנִית, ותקנת חכמים היא, כדי שיהא חן האנשים בעיני הנשים, ותרצינה להינשא להם.

 

"אֵין הַגָּלֻיּוֹת מִתְכַּנְּסוֹת אֶלָּא בִּזְכוּת הַמִּשְׁנָיוֹת. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוֹאִיל וְאַתֶּם מִתְעַסְּקִים בַּמִּשְׁנָה כְּאִילּוּ אַתֶּם מַקְרִיבִים קָרְבָּן". (ויקרא רבה)