משנה י: גֵּט קֵרֵחַ, הַכֹּל מַשְׁלִימִין עָלָיו, דִּבְרֵי בֶן נַנָּס, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, אֵין מַשְׁלִימִין עָלָיו אֶלָּא קְרוֹבִים הָרְאוּיִין לְהָעִיד בְּמָקוֹם אַחֵר. וְאֵיזֶהוּ גֵּט קֵרֵחַ, כֹּל שֶׁקְּשָׁרָיו מְרֻבִּין מֵעֵדָיו:
במשנה הקודמת התבאר ש'גט קרח' פסול מדרבנן, משנתנו מבארת את מהותו של גט קרח, ואת אופן הכשרתו:
כהן המגרש את אשתו, אינו יכול להחזירה לעולם, וכיון שכהנים כעסנים הם, ראו חכמים שהם ממהרים לגרש את נשותיהם, ואחר כך אינם יכולים להחזירן, ולכן תיקנו שכהן לא יגרש את אשתו אלא ב'גט מקושר', והיינו שעל כל שורה שכותב הסופר בגט עושים קיפול, ותופרים וקושרים את אותו קיפול, ועד אחד חותם על אותו קפל. וכן בשורות הבאות, עד סיום כתיבת הגט. נמצא שבגט זה יש מספר עדים כמספר הקשרים שבגט. ו'גט קרח' הוא גט מקושר שנשאר בו קשר אחד חלק, ללא חתימה.
גֵּט קֵרֵחַ, שנשאר בו מקום מקופל ריק ללא חתימה, הַכֹּל מַשְׁלִימִין עָלָיו – ניתן להחתים שם כל אדם שהוא כדי להשלים את מספר החתימות, ואפילו אדם הפסול לעדות, דִּבְרֵי בֶן נַנָּס, כיון שעיקר כשרות הגט היא על ידי שני עדים כשרים מתוך כל העדים החתומים בו, ואין צורך שכולם יהיו כשרים. רַבִּי עֲקִיבָא חולק ואוֹמֵר, אֵין מַשְׁלִימִין עָלָיו אֶלָּא קְרוֹבִים לאיש או לאשה או לשאר העדים, הָרְאוּיִין לְהָעִיד בְּמָקוֹם אַחֵר, אבל אין משלימים עליו עדים הפסולים לגמרי לעדות, מחשש שהרואה שחתמו יחשוב שהם כשרים, וישתמש בהם לעדות אחרת (וחשש זה אינו שייך בקרובים, שהרי באמת כשרים הם לעדות אחרת).
מבארת המשנה, וְאֵיזֶהוּ גֵּט קֵרֵחַ, כֹּל שֶׁקְּשָׁרָיו (-קפליו הקשורים) מְרֻבִּין מֵעֵדָיו, שלא החתימו עד בכל קיפול. וטעם הפסול, מחשש שמא לאחר זמן כשיראו את הגט שנראה שחסרה בו חתימה, יאמרו שהזמין הבעל עדים כמנין הקשרים ואמר לכולם לחתום, ונמצא עתה שלא חתמו כולם, וגט כזה פסול הוא. אמנם בשעת הכנת הגט שיודעים שלא אירע כן, יש להחתים שם אפילו מי שאינו כשר לעדות, רק כדי להסיר את הלעז העשוי לצאת, והגט עצמו כשר מחמת החתימות של העדים הכשרים.
