משנה א: הַמְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וְאָמַר לָהּ הֲרֵי אַתְּ מֻתֶּרֶת לְכָל אָדָם אֶלָּא לִפְלוֹנִי, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מַתִּיר. וַחֲכָמִים אוֹסְרִין. כֵּיצַד יַעֲשֶׂה, יִטְּלֶנּוּ הֵימֶנָּה וְיַחֲזוֹר וְיִתְּנֶנּוּ לָהּ וְיאמַר לָהּ הֲרֵי אַתְּ מֻתֶּרֶת לְכָל אָדָם. וְאִם כְּתָבּוֹ בְתוֹכוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁחָזַר וּמְחָקוֹ, פָּסוּל:
המשניות הבאות עוסקות בדיני נוסח הגט, ובאופן שהתנה הבעל תנאים שונים בנתינתו: הַמְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ, וְאָמַר לָהּ בשעת נתינת הגט 'הֲרֵי אַתְּ מֻתֶּרֶת לְכָל אָדָם אֶלָּא לִפְלוֹנִי', כלומר, חוץ מפלוני, שתישארי אסורה עליו, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מַתִּיר – מכשיר את הגירושין, כיון שנאמר בפסוק לגבי כהנים 'וְאִשָּׁה גְּרוּשָׁה מֵאִישָׁהּ לֹא יִקָּחוּ', ללמד שאפילו לא נתגרשה אלא מאישה, ולא הותרה לכל אדם, הרי היא גרושה. וַחֲכָמִים אוֹסְרִין – סוברים שאין אלו גירושין, כיון שעל ידי שיור זה נמצא שהיא עדיין קשורה בבעלה הראשון לגבי איסור זה, ונאמר בתורה 'וְכָתַב לָהּ סֵפֶר כְּרִיתֻת', שיהא הגט כורת ביניהם לגמרי, ללא שום שיור, ואף שלגבי כהן אמרה התורה 'ואשה גרושה מאישה' היינו כיון שריבתה בהם התורה מצוות יתירות, ואסרה עליהם אפילו אשה שהתגרשה בגט כזה, אך באמת אין גירושיה חלים ולא הותרה להינשא לכל אדם. כֵּיצַד יַעֲשֶׂה כדי שיחולו הגירושין, יִטְּלֶנּוּ הֵימֶנָּה – יטול ממנה הבעל את הגט, וְיַחֲזוֹר וְיִתְּנֶנּוּ לָהּ, וְיאמַר לָהּ 'הֲרֵי אַתְּ מֻתֶּרֶת לְכָל אָדָם'. וְאִם כְּתָבוֹ בְתוֹכוֹ – אם כתב הבעל לשון זו בתוך נוסח הגט, שלא תהא מותרת לפלוני, אַף עַל פִּי שֶׁחָזַר וּמְחָקוֹ, פָּסוּל, כיון שכתיבת הגט היתה על דעת שיור זה, ונמצא שכתיבתו היתה בפסול, ואי אפשר להכשירו.
