יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד
יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

מסכת דמאי, פרק ב, משנה א

פרק ב, משנה א: וְאֵלּוּ דְבָרִים מִתְעַשְּׂרִין דְּמַאי בְּכָל מָקוֹם. הַדְּבֵלָה, וְהַתְּמָרִים, וְהֶחָרוּבִים, הָאֹרֶז, וְהַכַּמּוֹן. הָאֹרֶז שֶׁבְּחוּצָה לָאָרֶץ, כָּל הַמִּשְׁתַּמֵּשׁ מִמֶּנּוּ פָּטוּר:

פרק ב, משנה א: התבאר במשנה לעיל (פ"א מ"ג) שהפירות שנמצאים מהעיר כזיב והלאה, לכיוון חוץ לארץ, אין צורך לחזור ולעשרם, כיון שמקומות אלו פטורים מעיקר הדין ממעשר [כיון שלא כבשום עולי בבל], ורק מדרבנן תקנו שיעשרו שם מחשש שהגיעו הפירות מארץ ישראל, בפירות דמאי לא החמירו ופטרום ממעשרות. משנתנו מבארת שמכל מקום יש פירות היוצאים מכלל זה, ופירות דמאי הנמצאים שם חייבים במעשר: וְאֵלּוּ דְבָרִים מִתְעַשְּׂרִין דְּמַאי בְּכָל מָקוֹם, ואפילו מכזיב והלאה, כיון שפירות אלו אינם גדלים אלא בארץ ישראל, ובודאי הגיעו ממקום החייב במעשר, הַדְּבֵלָה, וְהַתְּמָרִים, וְהֶחָרוּבִים, הָאֹרֶז, וְהַכַּמּוֹן. הָאֹרֶז שֶׁבְּחוּצָה לָאָרֶץ, כָּל הַמִּשְׁתַּמֵּשׁ מִמֶּנּוּ אפילו בארץ ישראל, פָּטוּר ממעשרות, ולא גזרו בו מחשש שיבואו לטעות בין אורז זה לבין אורז שגדל בארץ ישראל, כיון שניכר שהוא בא מחוץ לארץ [כיון שהאורז שגדל בארץ ישראל הוא לבן ביותר, ואילו האורז שגדל בארצות שסביבות ארץ ישראל הוא אדום]:

 

"אֵין הַגָּלֻיּוֹת מִתְכַּנְּסוֹת אֶלָּא בִּזְכוּת הַמִּשְׁנָיוֹת. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוֹאִיל וְאַתֶּם מִתְעַסְּקִים בַּמִּשְׁנָה כְּאִילּוּ אַתֶּם מַקְרִיבִים קָרְבָּן". (ויקרא רבה)