יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד
יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

מסכת זבחים, פרק ה, משנה ח

משנה ח: הַבְּכוֹר וְהַמַּעֲשֵׂר וְהַפֶּסַח, קָדָשִׁים קַלִּים, שְׁחִיטָתָן בְּכָל מָקוֹם בָּעֲזָרָה, וְדָמָן טָעוּן מַתָּנָה אֶחָת, וּבִלְבָד שֶׁיִּתֵּן כְּנֶגֶד הַיְסוֹד. שִׁנָּה בַאֲכִילָתָן, הַבְּכוֹר נֶאֱכָל לַכֹּהֲנִים, וְהַמַּעֲשֵׂר לְכָל אָדָם, וְנֶאֱכָלִין בְּכָל הָעִיר (לכל אדם) בְּכָל מַאֲכָל לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד. הַפֶּסַח אֵינוֹ נֶאֱכָל אֶלָּא בַלַּיְלָה, וְאֵינוֹ נֶאֱכָל אֶלָּא עַד חֲצוֹת, וְאֵינוֹ נֶאֱכָל אֶלָּא לִמְנוּיָיו, וְאֵינוֹ נֶאֱכָל אֶלָּא צָלִי:

משנה ח: הַבְּכוֹר – בכור בהמה טהורה, וְהַמַּעֲשֵׂר – מעשר בהמה, וְהַפֶּסַח, הרי הם קָדָשִׁים קַלִּים, שְׁחִיטָתָן בְּכָל מָקוֹם בָּעֲזָרָה, ולא דוקא בצפון, וְדָמָן טָעוּן מַתָּנָה אֶחָת, כיון שלא נאמרה בהם לשון 'סביב', אלא לגבי בכור נאמר (במדבר יח יז) 'אֶת דָּמָם תִּזְרֹק עַל הַמִּזְבֵּחַ', ומכך שנאמר 'דמם' בלשון רבים, למדו חכמים שהתכוונה התורה לרבות את המעשר ואת הפסח, שאף דמם טעון נתינה אחת בלבד, וּבִלְבָד שֶׁיִּתֵּן כְּנֶגֶד הַיְסוֹד – במקום שיש יסוד תחתיו, למעט קרן מזרחית דרומית, שאין שם יסוד. שִׁנָּה בַאֲכִילָתָן – יש שינוי בין הקרבנות לגבי דרך אכילתם, שהַבְּכוֹר נֶאֱכָל לַכֹּהֲנִים בלבד, שנאמר (במדבר יח יח) 'וּבְשָׂרָם יִהְיֶה לָּךְ', וְהַמַּעֲשֵׂר – מעשר בהמה נאכל לְכָל אָדָם, וּשניהם נֶאֱכָלִין בְּכָל הָעִיר, בְּכָל מַאֲכָל, לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד. אבל קרבן הַפֶּסַח, אֵינוֹ נֶאֱכָל אֶלָּא בַלַּיְלָה שלאחר שחיטתו, והוא ליל ט"ו בניסן, וְאֵינוֹ נֶאֱכָל אֶלָּא עַד חֲצוֹת, ומשנתנו סוברת שאין זו הרחקה של חכמים, אלא שמעיקר דין התורה נאכל הפסח רק עד חצות, וְאֵינוֹ נֶאֱכָל אֶלָּא לִמְנוּיָיו, שנמנו עליו קודם שחיטתו, וְאֵינוֹ נֶאֱכָל בכל מאכל, אֶלָּא רק צָלִי:

 

"אֵין הַגָּלֻיּוֹת מִתְכַּנְּסוֹת אֶלָּא בִּזְכוּת הַמִּשְׁנָיוֹת. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוֹאִיל וְאַתֶּם מִתְעַסְּקִים בַּמִּשְׁנָה כְּאִילּוּ אַתֶּם מַקְרִיבִים קָרְבָּן". (ויקרא רבה)