יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד
יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

מסכת כלאיים, פרק א, משנה א

פרק א, משנה א: הַחִטִּים וְהַזּוּנִין אֵינָן כִּלְאַיִם זֶה בָזֶה. הַשְּׂעֹרִים וְשִׁבֹּלֶת שׁוּעָל, הַכֻּסְּמִין וְהַשִּׁיפוֹן, הַפּוֹל וְהַסַּפִּיר, הַפֻּרְקְדָן וְהַטֹּפֵחַ, וּפוֹל הַלָּבָן וְהַשְּׁעוּעִים, אֵינָם כִּלְאַיִם זֶה בָזֶה:

הקדמה: נאמר בתורה (ויקרא יט יט) 'אֶת חֻקֹּתַי תִּשְׁמֹרוּ, בְּהֶמְתְּךָ לֹא תַרְבִּיעַ כִּלְאַיִם, שָׂדְךָ לֹא תִזְרַע כִּלְאָיִם, וּבֶגֶד כִּלְאַיִם שַׁעַטְנֵז לֹא יַעֲלֶה עָלֶיךָ', וכן נאמר (דברים כב ט-יא) 'לֹא תִזְרַע כַּרְמְךָ כִּלְאָיִם פֶּן תִּקְדַּשׁ הַמְלֵאָה הַזֶּרַע אֲשֶׁר תִּזְרָע וּתְבוּאַת הַכָּרֶם, לֹא תַחֲרֹשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמֹר יַחְדָּו, לֹא תִלְבַּשׁ שַׁעַטְנֵז צֶמֶר וּפִשְׁתִּים יַחְדָּו', הרי אלו חמשה איסורי כלאיים: א) שלא לזרוע זרעים כלאים. ב) שלא לזרוע תבואה או ירק בכרם. ג) שלא להרביע בהמה כלאים. ד) שלא לעשות מלאכה בכלאי בהמה כאחד. ה) שלא ללבוש כלאים.

מסכת זו עוסקת בכל האיסורים הללו, ופותחת באיסור כלאי זרעים, עליו נאמר 'שדך לא תזרע כלאיים', והיינו לזרוע שני מיני זרעים יחד, או להרכיב שני מיני אילנות יחד. וכיון שיש זרעים הנראים שונים זה מזה ובאמת הם מין אחד, וכן להיפך, מבארת המשנה תחילה אילו זרעים נחשבים למינים שונים, שהזורע אותם יחד עובר באיסור זה:

הַחִטִּים וְהַזּוּנִין – מין של חטה נפסדת וגרועה שאינה ראויה למאכל אדם, אך מגדלים אותה כמאכל ליונים [אך זרע שאינו ראוי אפילו למאכל בהמה, אין בו איסורי כלאיים כלל], אֵינָן כִּלְאַיִם זֶה בָזֶה, כיון שהזונין הוא גם כן מין ממיני החיטה. וכן הַשְּׂעֹרִים וְשִׁבֹּלֶת שׁוּעָל, הַכֻּסְּמִין וְהַשִּׁיפוֹן, הַפּוֹל וְהַסַּפִּיר [-מין פול], הַפֻּרְקְדָן וְהַטֹּפֵחַ, שהם מיני קטניות, וּפוֹל הַלָּבָן וְהַשְּׁעוּעִים, כל זוג מהזוגות הללו שנמנו במשנה, אֵינָם כִּלְאַיִם זֶה בָזֶה, אך כל אחד מאותם זרעים, אם זרע מזוג אחר שהוזכר במשנה, כגון שעורים וכוסמין, הרי הם כלאיים זה בזה.

 

"אֵין הַגָּלֻיּוֹת מִתְכַּנְּסוֹת אֶלָּא בִּזְכוּת הַמִּשְׁנָיוֹת. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוֹאִיל וְאַתֶּם מִתְעַסְּקִים בַּמִּשְׁנָה כְּאִילּוּ אַתֶּם מַקְרִיבִים קָרְבָּן". (ויקרא רבה)