מסכת כלים, פרק יד, משנה ב

משנה ב: מַקֵּל שֶׁעָשָׂה בְרֹאשׁוֹ מַסְמֵר כְּמִין חַזְיָנָא, טָמֵא. סִמְּרוֹ, טָמֵא. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה בוֹ שְׁלֹשָׁה סְדָרִים. וְכֻלָּן שֶׁעֲשָׂאָן לְנוֹי, טְהוֹרִין. עָשָׂה בְרֹאשׁוֹ מְנִיקָת, וְכֵן בַּדֶּלֶת, טְהוֹרָה. הָיְתָה כְלִי וְחִבְּרָהּ לוֹ, טְמֵאָה. מֵאֵימָתַי הִיא טָהֳרָתָהּ, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, מִשֶּׁיְּחַבֵּל. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים, מִשֶּׁיְּחַבֵּר:

משנה ב: מַקֵּל של עץ שֶׁעָשָׂה בְרֹאשׁוֹ מַסְמֵר, כְּמִין חַזְיָנָא – כצורת כדור קטן של מתכת, ועושים כן כדי להכות בו מכה חזקה יותר, טָמֵא – מקבל טומאה, כיון שבאופן זה נחשב העץ כמשמש את המתכת, שהיא העיקר, וכולו מקבל טומאה. וכן אם סִמְּרוֹ – תקע מסמרים בראש המקל, כדי להכות בו מכה כואבת יותר, טָמֵא – מקבל טומאה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אינו מקבל טומאה עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה בוֹ שְׁלֹשָׁה סְדָרִים של מסמרים, ורק באופן זה הוא נחשב ככלי. וְכֻלָּן שֶׁעֲשָׂאָן לְנוֹי – בכל אופן שתקע בו את המסמרים רק כדי לקשט את המקל, וכגון שהם מסמרים דקים מצוירים המייפים את המקל, הרי זו מתכת המשמשת את העץ, וכיון שהמקל של העץ הוא העיקר, הרי אלו טְהוֹרִין.

עָשָׂה בְרֹאשׁוֹ של מקל העץ מְנֵיקֶת – כמין צינור של מתכת שראש המקל נכנס בו, ועושה כן כדי שהעץ הנוגע בקביעות בקרקע לא ירקיב ממגע זה, וְכֵן בַּדֶּלֶת של ארון עץ וכדומה, שעושה כמין כוס קטנה ממתכת כדי שהציר של הדלת יסתובב בתוכה ולא ישחוק את העץ (אך בדלת הקבועה בקרקע כל המשמשים אותה אינם מקבלים טומאה, כיון שהם עשויים לשימוש במחובר לקרקע), טְהוֹרָה – אינה מקבלת טומאה, כיון שזו מתכת המשמשת את העץ, וכיון שהעיקר הוא העץ, אין המניקת מקבלת טומאה. אמנם אם אותה מניקת של מתכת הָיְתָה מתחילתה כְלִי בפני עצמו, וראוי לקבל טומאה, וְחִבְּרָהּ לוֹ – ואחר כך תחב את המקל בתוכה, טְמֵאָה – נשארת ראויה לקבל טומאה, כיון שבתחיבה זו לא ביטל ממנה שם כלי שהיה עליה קודם לכן. מֵאֵימָתַי הִיא טָהֳרָתָהּ, שלא לקבל טומאה, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, מִשֶּׁיְּחַבֵּל – משעה שיקיש עליה בפטיש ויבטל את החלל שבה, אף שאחר כך יחזור ויפתח את החלל הזה כדי לתחוב בתוכה את המקל, הרי אינו עושה זאת כדי להשתמש בחלל זה כבכלי, ולכן אינה מקבלת טומאה. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים, מִשֶּׁיְּחַבֵּר את המניקת במסמרים למקל, די בכך כדי לבטל ממנה שם כלי, ואינה מקבלת טומאה.