מסכת כלים, פרק כו, משנה ד 1

משנה ד: סַנְדָּל שֶׁנִּפְסְקָה אַחַת מֵאָזְנָיו וְתִקְּנָהּ, טָמֵא מִדְרָס. נִפְסְקָה שְׁנִיָּה וְתִקְּנָהּ, טָהוֹר מִן הַמִּדְרָס אֲבָל טָמֵא מַגַּע מִדְרָס. לֹא הִסְפִּיק לְתַקֵּן אֶת הָרִאשׁוֹנָה עַד שֶׁנִּפְסְקָה שְׁנִיָּה, טְהוֹרָה. נִפְסַק עֲקֵבוֹ, נִטַּל חוֹטְמוֹ, אוֹ שֶׁנֶּחֱלַק לִשְׁנַיִם, טָהוֹר.

משנה ד: להבנת המשנה יש להקדים את צורת הסנדל שמשנתנו עוסקת בו. הסנדל היה עשוי מפיסת עור שטוח וקשה בצורת כף הרגל, באמצעו היו שתי רצועות היוצאות משני הצדדים ומכונות 'אזנים'] ומתחברות זו לזו בקשר, ורצועות אלו מחזיקות את הסנדל שלא ישמט מהרגל, בראשו היה עור קטן החופה את האצבעות ומכונה 'חוטם'], ובסופו היה עור זקוף המקיף את עקב הרגל. סַנְדָּל שהיה טמא טומאת מדרס, שֶׁנִּפְסְקָה אַחַת מֵאָזְנָיו, כיון שעדיין השניה קיימת, וניתן באמצעותה, על ידי הדחק, לקשור את הסנדל לרגל, אין טומאת הסנדל פוקעת ממנו, וְתִקְּנָהּ, נשאר הסנדל טָמֵא טומאת מִדְרָס וכפי שהתבאר, אף אם לא היה מתקנה, עדיין נשאר הסנדל בטומאתו, ונקטה המשנה אופן שתקנה אגב הסיפא]. ואם נִפְסְקָה גם הרצועה השְׁנִיָּה, אפילו אם כבר תיקן את הראשונה קודם שנפסקה השניה, וְתִקְּנָהּ – ותיקן עתה גם את הרצועה השניה, טָהוֹר הסנדל מִן הַמִּדְרָס, כיון שלאחר שנפסקו שתי הרצועות, אף אם בזו אחר זו, ותיקנן, הרי זה כסנדל חדש, שהרי שתי הרצועות של הסנדל הישן כבר נפסקו, ולאחר שתוקנו שתיהן הרי זה כסנדל חדש. אֲבָל עדיין הסנדל טָמֵא טומאת מַגַּע מִדְרָס, שהרי לאחר שתיקן את הרצועה הראשונה, קודם שנפסקה השניה, נטמאה הרצועה החדשה בטומאת מגע מדרס, שהרי נגעה בסנדל הטמא כולו בטומאת מדרס, ואף לאחר שנפסקה הרצועה השניה ופקעה טומאת המדרס של הסנדל כולו, נשארה הרצועה הראשונה החדשה טמאה טומאת מגע מדרס, וכיון שכל הסנדל מחובר לרצועה זו, טמא כולו בטומאה זו של מגע מדרס.

אבל אם לֹא הִסְפִּיק לְתַקֵּן אֶת הרצועה הָרִאשׁוֹנָה עַד שֶׁנִּפְסְקָה הרצועה השְׁנִיָּה, פקעה טומאתו לגמרי כיון שאינו ראוי לשימוש כלל ואין לו שם 'סנדל', ואף כשתיקן את הרצועה הראשונה הרי היא טְהוֹרָה אפילו מטומאת מגע מדרס, שהרי כשחוברה לסנדל היה הסנדל טהור לגמרי.

נִפְסַק עֲקֵבוֹ של הסנדל, והיינו העור הזקוף המקיף את עקב רגלו של האדם, או שנִטַּל חוֹטְמוֹ של הסנדל, והוא החלק החופה את האצבעות, אוֹ שֶׁנֶּחֱלַק חוטמו של הסנדל לִשְׁנַיִם, כיון שבכל האופנים הללו אין הסנדל ראוי לשימוש כלל, הרי הוא טָהוֹר.