מסכת כלים, פרק כו, משנה ג

משנה ג: כַּף לוֹקְטֵי קוֹצִים, טְהוֹרָה. הַזּוֹן וְהַבִּרְכְּיָר, טְמֵאִין. וְהַשַּׁרְווּלִים, טְמֵאִין. וְהַפְּרַקְלִימִין, טְהוֹרִין. וְכָל בֵּית אֶצְבָּעוֹת, טְהוֹרוֹת, חוּץ מִשֶּׁל קַיָּצִין, מִפְּנֵי שֶׁהִיא מְקַבֶּלֶת אֶת הָאוֹג. נִקְרְעָה, אִם אֵינָהּ מְקַבֶּלֶת אֶת רֹב הָאוֹג, טְהוֹרָה:

משנה ג: כַּף – כפפת עור של לוֹקְטֵי קוֹצִים, המגינה על ידיהם שלא ינקבו מהקוצים שהם מלקטים, טְהוֹרָה, כיון שאינה עשויה להכניס לתוכה דברים. הַזּוֹן – חגורת עור, וְהַבִּרְכְּיָר – עור העשוי בצורה של ברך, ומי שנקטעו רגליו מניח עליהם את ברכיו והולך, כיון שיש להם בית קיבול, הרי הם טְמֵאִין. וְהַשַּׁרְווּלִים – כמין טבעות גדולות של עור, שהאומן דוחק אותן על שרוולי בגדו הרחבים כדי שלא יפריעו לו במלאכתו, טְמֵאִין. וְהַפְּרַקְלִימִין – רצועת עור שקושרים על המצח, שאין לה בית קיבול, טְהוֹרִין. וְכָל בֵּית אֶצְבָּעוֹת – עור העשוי בצורת אצבעות, ומגן על האצבעות, טְהוֹרוֹת, כיון שאין משמשים לבית קיבול, חוּץ מִשֶּׁל קַיָּצִין – מלקטי פירות קיץ, מִפְּנֵי שֶׁהִיא מְקַבֶּלֶת אֶת הָאוֹג – כיון שלפעמים מניחים בתוכה פרי קטן ששמו אוג, ונמצא שזהו כלי שיש לו בית קיבול. נִקְרְעָה, אִם אֵינָהּ מְקַבֶּלֶת אֶת רֹב הָאוֹג, נמצא שעתה אינה משמשת ככלי קיבול כלל, הרי היא טְהוֹרָה.