יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד
יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

מסכת כתובות, פרק ג, משנה ט

משנה ט: הָאוֹמֵר פִּתִּיתִי אֶת בִּתּוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי, מְשַׁלֵּם בֹּשֶׁת וּפְגָם עַל פִּי עַצְמוֹ, וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם קְנָס. הָאוֹמֵר גָּנַבְתִּי וְטָבַחְתִּי וּמָכַרְתִּי, מְשַׁלֵּם אֶת הַקֶּרֶן עַל פִּי עַצְמוֹ, וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל וְתַשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה. הֵמִית שׁוֹרִי אֶת פְּלוֹנִי אוֹ שׁוֹרוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי, הֲרֵי זֶה מְשַׁלֵּם עַל פִּי עַצְמוֹ. הֵמִית שׁוֹרִי עַבְדּוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי, אֵינוֹ מְשַׁלֵּם עַל פִּי עַצְמוֹ. זֶה הַכְּלָל כָּל הַמְשַׁלֵּם יָתֵר עַל מַה שֶּׁהִזִּיק, אֵינוֹ מְשַׁלֵּם עַל פִּי עַצְמוֹ:

משנה ט: אדם הָאוֹמֵר, פִּתִּיתִי אֶת בִּתּוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי, מְשַׁלֵּם בֹּשֶׁת וּפְגָם עַל פִּי הודאת עַצְמוֹ, כיון שזהו חיוב ממון רגיל, שניתן לחייבו על פי הודאת פיו, וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם קְנָס על פי עצמו, כיון שהמודה בקנס פטור, ורק עדים יכולים לחייב קנס. מוסיפה המשנה ומביאה דינים נוספים בכלל זה: הָאוֹמֵר גָּנַבְתִּי את שורו של פלוני, וְטָבַחְתִּי וּמָכַרְתִּי אותו, מְשַׁלֵּם אֶת הַקֶּרֶן עַל פִּי הודאת עַצְמוֹ, כיון שזהו חיוב ממון, וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֵּפֶל על גניבתו, וְלא תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה על הטביחה או המכירה, כיון שזהו תשלום קנס, שאינו מתחייב בו על פי הודאת עצמו. הודה האדם ואמר הֵמִית שׁוֹרִי אֶת פְּלוֹנִי, אוֹ שהמית שׁוֹרוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי, הֲרֵי זֶה מְשַׁלֵּם ממון עַל פִּי הודאת עַצְמוֹ [ולא רק לגבי חיוב תשלומים על המתת השור הדין כך, אלא גם בתשלומי כופר שמתחייב האדם על כך ששורו המית אדם אחר סובר התנא במשנתנו שמתחייב הוא על פי הודאת עצמו, כיון שהוא סובר שכופר זה נחשב כתשלום ממון, ולא קנס]. אבל אם אמר האדם, הֵמִית שׁוֹרִי את עַבְדּוֹ הכנעני שֶׁל פְּלוֹנִי, אֵינוֹ מְשַׁלֵּם שלשים שקלים שחייבה התורה את בעל השור עַל פִּי הודאת עַצְמוֹ, כיון שחיוב תשלום שלשים שקלים אלו הוא קנס. מסיימת משנתנו ואומרת, זֶה הַכְּלָל בחילוק שבין 'ממון' לבין 'קנס', כָּל הַמְשַׁלֵּם יָתֵר עַל מַה שֶּׁהִזִּיק, וכגון בחיוב שלשים שקלים של שור ההורג עבד כנעני, שחייב בכך אפילו אם לא היה העבד שוה אפילו שקל אחד, הרי זו ראיה שחייבה זאת התורה מדין קנס, ואֵינוֹ מְשַׁלֵּם עַל פִּי עַצְמוֹ.

 

"אֵין הַגָּלֻיּוֹת מִתְכַּנְּסוֹת אֶלָּא בִּזְכוּת הַמִּשְׁנָיוֹת. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוֹאִיל וְאַתֶּם מִתְעַסְּקִים בַּמִּשְׁנָה כְּאִילּוּ אַתֶּם מַקְרִיבִים קָרְבָּן". (ויקרא רבה)