יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד
יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

מסכת כתובות, פרק ד, משנה ג

משנה ג: הַגִּיּוֹרֶת שֶׁנִּתְגַּיְּרָה בִתָּהּ עִמָּהּ, וְזִנְּתָה, הֲרֵי זוֹ בְּחֶנֶק. אֵין לָהּ לֹא פֶתַח בֵּית הָאָב, וְלֹא מֵאָה סֶלַע. הָיְתָהּ הוֹרָתָהּ שֶׁלֹּא בִקְדֻשָּׁה וְלֵדָתָהּ בִּקְדֻשָּׁה, הֲרֵי זוֹ בִּסְקִילָה. אֵין לָהּ לֹא פֶתַח בֵּית הָאָב וְלֹא מֵאָה סֶלַע. הָיְתָה הוֹרָתָהּ וְלֵדָתָהּ בִּקְדֻשָּׁה, הֲרֵי הִיא כְבַת יִשְׂרָאֵל לְכָל דָּבָר. יֶשׁ לָהּ אָב וְאֵין לָהּ פֶּתַח בֵּית הָאָב, יֶשׁ לָהּ פֶּתַח בֵּית הָאָב וְאֵין לָהּ אָב, הֲרֵי זוֹ בִּסְקִילָה. לֹא נֶאֱמַר פֶּתַח בֵּית אָבִיהָ, אֶלָּא לְמִצְוָה:

משנה ג: נאמר בתורה בפרשת 'מוציא שם רע' (דברים כב יג-כב) 'כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה וּבָא אֵלֶיהָ וּשְׂנֵאָהּ, וְשָׂם לָהּ עֲלִילֹת דְּבָרִים וְהוֹצִא עָלֶיהָ שֵׁם רָע וְאָמַר אֶת הָאִשָּׁה הַזֹּאת לָקַחְתִּי וָאֶקְרַב אֵלֶיהָ וְלֹא מָצָאתִי לָהּ בְּתוּלִים, וְלָקַח אֲבִי הַנַּעֲרָ וְאִמָּהּ וְהוֹצִיאוּ אֶת בְּתוּלֵי הַנַּעֲרָ אֶל זִקְנֵי הָעִיר הַשָּׁעְרָה, וְאָמַר אֲבִי הַנַּעֲרָ אֶל הַזְּקֵנִים אֶת בִּתִּי נָתַתִּי לָאִישׁ הַזֶּה לְאִשָּׁה וַיִּשְׂנָאֶהָ, וְהִנֵּה הוּא שָׂם עֲלִילֹת דְּבָרִים לֵאמֹר לֹא מָצָאתִי לְבִתְּךָ בְּתוּלִים וְאֵלֶּה בְּתוּלֵי בִתִּי וּפָרְשׂוּ הַשִּׂמְלָה לִפְנֵי זִקְנֵי הָעִיר, וְלָקְחוּ זִקְנֵי הָעִיר הַהִוא אֶת הָאִישׁ וְיִסְּרוּ אֹתוֹ, וְעָנְשׁוּ אֹתוֹ מֵאָה כֶסֶף וְנָתְנוּ לַאֲבִי הַנַּעֲרָה כִּי הוֹצִיא שֵׁם רָע עַל בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל וְלוֹ תִהְיֶה לְאִשָּׁה לֹא יוּכַל לְשַׁלְּחָהּ כָּל יָמָיו, וְאִם אֱמֶת הָיָה הַדָּבָר הַזֶּה לֹא נִמְצְאוּ בְתוּלִים לַנַּעֲרָ, וְהוֹצִיאוּ אֶת הַנַּעֲרָ אֶל פֶּתַח בֵּית אָבִיהָ וּסְקָלוּהָ אַנְשֵׁי עִירָהּ בָּאֲבָנִים וָמֵתָה כִּי עָשְׂתָה נְבָלָה בְּיִשְׂרָאֵל לִזְנוֹת בֵּית אָבִיהָ וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ'. ומבואר בפרשה זו שאם מתברר שהבעל העליל שקר על אשתו קונסים אותו מאה כסף, ואינו יכול לגרשה כל ימיו. ואם יתברר שאכן זינתה בעודה מאורסת, חייבת סקילה, כדין כל נערה מאורסת שזינתה. משנתנו מבארת שיש נערות שבהן לא נאמרה פרשה זו: הַגִּיֹּרֶת שֶׁנִּתְגַּיְירָה בִּתָּהּ עִמָּהּ, ואפילו אם התגיירה הבת כשהיא פחותה מבת שלש שנים ויום אחד, שבחזקת בתולה היא, וְזִינְּתָה בעודה מאורסת, הֲרֵי זוֹ בְּחֶנֶק, ולא בסקילה, אֵין לָהּ לֹא פֶּתַח בֵּית אָב – אין סוקלים אותה בפתח בית אביה, וְלֹא מֵאָה סֶלַע – ואם התברר שהבעל הוציא עליה שם רע אינו חייב קנס של מאה כסף, כיון שנאמר בפרשה זו 'כִּי עָשְׂתָה נְבָלָה בְּיִשְׂרָאֵל', ולמדו מכך חכמים שאין דין זה נוהג בגיורת. הָיְתָה הוֹרָתָהּ שֶׁלֹּא בִּקְדֻשָּׁה וְלֵידָתָהּ בִּקְדֻשָּׁה, שהתגיירה אמה בעודה מעוברת, וכשנולדה היתה אמה כבר גיורת [ובאופן זה אין הבת צריכה טבילה נוספת לשם גירות, אלא כלולה היא בגיור של אמה], הֲרֵי זוֹ בִּסְקִילָה, כדין נערה המאורסה בישראל, כיון שנאמר בפרשה 'וּסְקָלוּהָ אַנְשֵׁי עִירָהּ בָּאֲבָנִים וָמֵתָה', ותיבת 'ומתה' מיותרת, ובאה לרבות נערה זו, שהיתה הורתה שלא בקדושה ולידתה בקדושה, ואֵין לָהּ לֹא פֶּתַח בֵּית אָב – אין סוקלים אותה בפתח בית אביה, וְלֹא מֵאָה סֶלַע, כיון שלא ריבתה אותה התורה אלא לענין סקילה, ולא לענין פתח בית אב וקנס. הָיְתָה הוֹרָתָהּ וְלֵידָתָהּ בִּקְדֻשָּׁה, שהתעברה אמה אחרי שהתגיירה, הֲרֵי הִיא כְּבַת יִשְׂרָאֵל לְכָל דְּבָרֶיהָ, שאם זינתה הרי היא נסקלת בפתח בית אביה, ואם נמצא הבעל שקרן משלם הוא קנס של מאה כסף, ואינו יכול לגרשה כל ימיו.עתה עוברת המשנה לדון בכל נערה שזינתה בעודה מאורסת: נערה שיֵשׁ לָהּ אָב, וְאֵין לָהּ פֶּתַח בֵּית אָב, וכגון שאין לו בית. או שיֵשׁ לָהּ פֶּתַח בֵּית אָב, וְאֵין לָהּ אָב, שמת אביה, הֲרֵי זוֹ בִּסְקִילָה, כיון שלֹא נֶאֱמַר בתורה לשון 'פֶּתַח בֵּית אָבִיהָ' אֶלָּא לְמִצְוָה – שיש מצוה מיוחדת לסוקלה שם, אך אין זה מעכב את עיקר העונש, ואם אי אפשר להענישה בפתח בית אביה, סוקלים אותה כשאר הרוגי בית דין.

 

"אֵין הַגָּלֻיּוֹת מִתְכַּנְּסוֹת אֶלָּא בִּזְכוּת הַמִּשְׁנָיוֹת. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוֹאִיל וְאַתֶּם מִתְעַסְּקִים בַּמִּשְׁנָה כְּאִילּוּ אַתֶּם מַקְרִיבִים קָרְבָּן". (ויקרא רבה)