יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד
יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

מסכת מעילה, פרק ג, משנה א

פרק ג, משנה א: וְלַד חַטָּאת וּתְמוּרַת חַטָּאת וְחַטָּאת שֶׁמֵּתוּ בְעָלֶיהָ, יָמוּתוּ. שֶׁעָבְרָה שְׁנָתָהּ, וְשֶׁאָבְדָה וְשֶׁנִּמְצֵאת בַּעֲלַת מוּם, אִם מִשֶּׁכִּפְּרוּ הַבְּעָלִים, תָּמוּת, וְאֵינָהּ עוֹשָׂה תְמוּרָה, וְלֹא נֶהֱנִים, וְלֹא מוֹעֲלִין. וְאִם עַד שֶׁלֹּא כִפְּרוּ הַבְּעָלִים, תִּרְעֶה עַד שֶׁתִּסְתָּאֵב וְתִמָּכֵר וְיָבִיא בְדָמֶיהָ אַחֶרֶת, וְעוֹשָׂה תְמוּרָה וּמוֹעֲלִים בָּה:

פרק ג, משנה א: וְלַד של נקבת חַטָּאת, וּתְמוּרַת חַטָּאת, וְחַטָּאת שֶׁמֵּתוּ בְעָלֶיהָ, יָמוּתוּ – ייסגרו ברפת ללא אוכל עד שימותו. חטאת שֶׁעָבְרָה שְׁנָתָהּ, והרי היא פסולה להקרבה, שהרי חטאת כשרה רק כשהיא בת שנתה, וְשֶׁאָבְדָה – ומלבד שעברה שנתה גם אבדה, וְשֶׁנִמְצֵאת בַּעֲלַת מוּם – וכן אם אבדה ונמצאה בעלת מום [ולשון 'שאבדה' מתפרשת על שני הדברים, שעברה שנתה ואבדה, או שאבדה ונמצאה בעלת מום], אִם נמצאה מִשֶּׁכִּפְּרוּ הַבְּעָלִים על ידי חטאת אחרת, תָּמוּת, וְאֵינָהּ עוֹשָׂה תְמוּרָה – הממיר אותה בבהמת חולין לא חלו מעשיו, לֹא נֶהֱנִין – אסורה בהנאה מדרבנן, וְלֹא מוֹעֲלִין – אין בה איסור מעילה. ואִם נמצאה אותה שעברה שנתה עַד שֶׁלֹּא [-קודם ש]כִפְּרוּ הַבְּעָלִים, תִּרְעֶה עַד שֶׁתִּסְתָּאֵב – עד שיפול בה מום, וְתִמָּכֵר, וְיָבִיא בְדָמֶיהָ אַחֶרֶת, וְעוֹשָׂה תְמוּרָה, וּמוֹעֲלִין בָּהּ, דכיון שיש בה קדושה לענין זה שדמיה עומדים להקרבה, שייכים בה דיני תמורה ומעילה. [משנה זו נשנתה במסכת תמורה (פ"ד מ"א) משום דיני תמורה המוזכרים בה, וחזרה ונשנתה כאן משום דיני מעילה שבה].

 

"אֵין הַגָּלֻיּוֹת מִתְכַּנְּסוֹת אֶלָּא בִּזְכוּת הַמִּשְׁנָיוֹת. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוֹאִיל וְאַתֶּם מִתְעַסְּקִים בַּמִּשְׁנָה כְּאִילּוּ אַתֶּם מַקְרִיבִים קָרְבָּן". (ויקרא רבה)