יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד
יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

מסכת מעילה, פרק ה, משנה ד

משנה ד: נָטַל אֶבֶן אוֹ קוֹרָה שֶׁל הֶקְדֵּשׁ, הֲרֵי זֶה לֹא מָעַל. נְתָנָהּ לַחֲבֵרוֹ, הוּא מָעַל וַחֲבֵרוֹ לֹא מָעַל. בְּנָאָהּ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, הֲרֵי זֶה לֹא מָעַל, עַד שֶׁיָּדוּר תַּחְתֶיהָ בְּשָׁוֶה פְרוּטָה. נָטַל פְּרוּטָה שֶׁל הֶקְדֵּשׁ, הֲרֵי זֶה לֹא מָעַל. נְתָנָהּ לַחֲבֵרוֹ, הוּא מָעַל וַחֲבֵרוֹ לֹא מָעַל. נְתָנָהּ לַבַּלָּן, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא רָחַץ, מָעַל, שֶׁהוּא אוֹמֵר לוֹ, הֲרֵי מֶרְחָץ פְּתוּחָה, הִכָּנֵס וּרְחוֹץ:

משנה ד: גזבר של הקדש, שמונחים ברשותו חפצים השייכים להקדש, ונָטַל אֶבֶן אוֹ קוֹרָה שֶׁל הֶקְדֵּשׁ כדי להשתמש בה, אך עדיין לא השתמש בה, הֲרֵי זֶה לֹא מָעַל, כיון שבכל מקום בביתו שמונח חפץ של הקדש הרי הוא ברשות הקדש, כיון שהוא גזבר [אבל סתם אדם שנוטל חפץ של הקדש, אפילו שעדיין לא השתמש בו, כיון שהוציאו מרשות הקדש, הרי זה מעל]. נְתָנָהּ לַחֲבֵרוֹ – אם נתן הגזבר את אותה אבן או קורה של הקדש לחבירו, הוּא – הגזבר עצמו מָעַל, כיון שבכך שנתן את החפץ לחבירו הוציאו מרשות הקדש, וַחֲבֵרוֹ לֹא מָעַל, שהרי במעילת הגזבר יצא החפץ לחולין, ואין מעילה אחר מעילה.

בְּנָאָהּ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ – אם נטל הגזבר את אותה אבן או קורה והניחם בביתו באופן שאינו משביח את הבית עצמו, וכגון שהניחם על פי הארובה רק כדי למנוע ירידת גשמים לתוך ביתו, הֲרֵי זֶה לֹא מָעַל, כיון שלא השביח ביתו, ולא נהנה בעצם הנחת האבן או הקורה, עַד שֶׁיָּדוּר תַּחְתֶיהָ בְּהנאה שיש בה שָׁוֶה פְרוּטָה, וכגון שהיו פירותיו מונחים תחת הארובה, והאבן או הקורה מנעו מהגשמים לרדת עליהם ולקלקלם, והנאתו מהקדש נחשבת מעילה.

נָטַל הגזבר פְּרוּטָה שֶׁל הֶקְדֵּשׁ, הֲרֵי זֶה לֹא מָעַל, וכטעם שהתבאר למעלה, שכל מה שנמצא ביד הגזבר הרי זה כמונח ברשות הקדש, וכיון שלא יצאה הפרוטה מרשות הקדש, וגם לא נהנה בה, אין כאן מעילה. אך אם נְתָנָהּ הגזבר לַחֲבֵרוֹ, הוּא [-הגזבר] מָעַל, כיון שבנתינה זו הוציא את הפרוטה מרשות הקדש, וַחֲבֵרוֹ לֹא מָעַל, שהרי כבר יצאה לחולין במעילת הגזבר. נְתָנָהּ הגזבר לַבַּלָּן כתשלום על רחיצתו בבית המרחץ, אַף עַל פִּי שֶׁעדיין לֹּא רָחַץ, מָעַל, כיון שֶׁהוּא [-הבלן] אוֹמֵר לוֹ, הֲרֵי מֶרְחָץ פְּתוּחָה, הִכָּנֵס וּרְחוֹץ, ומאחר וקנה בפרוטה זו את הזכות להשתמש בבית המרחץ כשירצה, הרי זו מעילה.

 

"אֵין הַגָּלֻיּוֹת מִתְכַּנְּסוֹת אֶלָּא בִּזְכוּת הַמִּשְׁנָיוֹת. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוֹאִיל וְאַתֶּם מִתְעַסְּקִים בַּמִּשְׁנָה כְּאִילּוּ אַתֶּם מַקְרִיבִים קָרְבָּן". (ויקרא רבה)