יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד
יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

מסכת נזיר, פרק ו, משנה ה

משנה ה: שְׁלשָׁה מִינִין אֲסוּרִין בַּנָּזִיר, הַטֻּמְאָה וְהַתִּגְלַחַת וְהַיּוֹצֵא מִן הַגָּפֶןֹ. חֹמֶר בַּטֻּמְאָה וּבַתִּגְלַחַת מִבַּיּוֹצֵא מִן הַגֶּפֶן, שֶׁהַטֻּמְאָה וְהַתִּגְלַחַת סוֹתְרִין, וְהַיּוֹצֵא מִן הַגֶּפֶן אֵינוֹ סוֹתֵר. חֹמֶר בַּיּוֹצֵא מִן הַגֶּפֶן מִבַּטֻּמְאָה וּבַתִּגְלַחַת, שֶׁהַיּוֹצֵא מִן הַגֶּפֶן לֹא הֻתַּר מִכְּלָלוֹ, וְטֻמְאָה וְתִגְלַחַת הֻתְּרוּ מִכְּלָלָן בְּתִגְלַחַת מִצְוָה וּבְמֵת מִצְוָה. וְחֹמֶר בַּטֻּמְאָה מִבַּתִּגְלַחַת, שֶׁהַטֻּמְאָה סוֹתֶרֶת אֶת הַכּל וְחַיָּבִין עָלֶיהָ קָרְבָּן, וְתִגְלַחַת אֵינָהּ סוֹתֶרֶת אֶלָּא שְׁלשִׁים יוֹם וְאֵין חַיָּבִין עָלֶיהָ קָרְבָּן:

משנה ה: כפי שהתבאר, שְׁלשָׁה מִינִין הן האֲסוּרִין בַּנָּזִיר, הַטֻּמְאָה וְהַתִּגְלַחַת וְהַיּוֹצֵא מִן הַגָּפֶןֹ. ויש חֹמֶר בַּטֻּמְאָה וּבַתִּגְלַחַת יותר מִבַּיּוֹצֵא מִן הַגֶּפֶן, שֶׁהַטֻּמְאָה וְהַתִּגְלַחַת סוֹתְרִין, שאם נטמא באמצע ימי נזירותו, סותר הכל ומתחיל למנות מחדש, ואם גילח שערו סותר שלשים יום [וכפי שהתבאר במשנה ג'], וְאילו הַיּוֹצֵא מִן הַגֶּפֶן אֵינוֹ סוֹתֵר, שאף אם עבר ושתה יין, ממשיך למנות את ימי נזירותו. ויש חֹמֶר בַּיּוֹצֵא מִן הַגֶּפֶן מִבַּטֻּמְאָה וּבַתִּגְלַחַת, שֶׁהַיּוֹצֵא מִן הַגֶּפֶן לֹא הֻתַּר מִכְּלָלוֹ – לא הותר בשום מקרה, ואפילו לא לשתיית יין של מצוה, וכן אפילו אם נשבע שישתה יין, אסור לו לשתות, וְאילו טֻמְאָה וְתִגְלַחַת הֻתְּרוּ מִכְּלָלָן, בְּתִגְלַחַת מִצְוָה – אם הצטרע הנזיר בתוך ימי נזירותו, מגלח את שערותיו כדין מצורע, אף שהוא נזיר, וּבְמֵת מִצְוָה, שחייב הנזיר להטמא לו כדי לקוברו. וְחֹמֶר בַּטֻּמְאָה מִבַּתִּגְלַחַת, שֶׁהַטֻּמְאָה סוֹתֶרֶת אֶת הַכּל, ומתחיל למנות את כל ימי הנזירות שקיבל על עצמו, וְחַיָּבִין עָלֶיהָ קָרְבָּן, וְאילו תִגְלַחַת אֵינָהּ סוֹתֶרֶת אֶלָּא שְׁלשִׁים יוֹם, כמבואר לעיל (משנה ג'), כדי שיסיים את ימי נזירותו לאחר שלשים יום של גידול שיער, אך אין התגלחת סותרת יותר משלשים יום, וְאֵין חַיָּבִין עָלֶיהָ קָרְבָּן:

 

"אֵין הַגָּלֻיּוֹת מִתְכַּנְּסוֹת אֶלָּא בִּזְכוּת הַמִּשְׁנָיוֹת. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוֹאִיל וְאַתֶּם מִתְעַסְּקִים בַּמִּשְׁנָה כְּאִילּוּ אַתֶּם מַקְרִיבִים קָרְבָּן". (ויקרא רבה)