יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד
יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

מסכת סוכה, פרק ג, משנה יב

משנה יב: בָּרִאשׁוֹנָה, הָיָה לוּלָב נִטָּל בַּמִּקְדָּשׁ שִׁבְעָה וּבַּמְּדִינָה יוֹם אֶחָד מִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הִתְקִין רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי שֶׁיְּהֵא לוּלָב נִטָּל בַּמְּדִינָה שִׁבְעָה זֵכֶר לַמִּקְדָשׁ. וְשֶׁיְּהֵא יוֹם הֶנֶף כֻּלּוֹ אָסוּר.

משנה יב: נאמר בתורה 'וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ עָבֹת וְעַרְבֵי נָחַל וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱלֹקֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים', ומבואר בפסוק שהשמחה שבעת ימים היא 'לפני ה' אלוקיכם', כלומר בבית המקדש. בָּרִאשׁוֹנָה, הָיָה לוּלָב [-ארבעת המינים] נִטָּל בַּמִּקְדָּשׁ שִׁבְעָה ימים, וּבַּמְּדִינָה – בכל ארץ ישראל [וכל שכן בחו"ל], יוֹם אֶחָד – יום טוב ראשון של סוכות, וכמשמעות הפסוק. מִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ השני, הִתְקִין רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי שֶׁיְּהֵא לוּלָב נִטָּל אף בַּמְּדִינָה שִׁבְעָה ימים, זֵכֶר לַמִּקְדָשׁ. וְעוד תקנה התקין רבן יוחנן בן זכאי, שֶׁיְּהֵא 'יוֹם הֶנֶף' כֻּלּוֹ אָסוּר, כלומר, בזמן שבית המקדש קיים, ביום ט"ז ניסן מניפים את העומר, והנפה זו היא המתירה באכילה את התבואה החדשה, אמנם לאחר שחרב בית המקדש ואין מניפים את העומר כלל, מצד הדין מותר לאכול מהתבואה החדשה מיד כשהאיר המזרח ביום ט"ז, אמנם חשש רבן יוחנן שכשיבנה בית המקדש יזכרו האנשים שבשנה הקודמת אכלו את התבואה החדשה מיד בשחרית של יום ט"ז, ויעשו כן גם באותה שנה, ולא יידעו שבשנה הקודמת היה הדבר מותר מחמת שלא הקריבו את העומר, ואילו בשנה זו הדבר אסור עד הקרבת העומר. ומשום כך תיקן שכל יום ט"ז יהא אסור באכילת התבואה החדשה.

 

"אֵין הַגָּלֻיּוֹת מִתְכַּנְּסוֹת אֶלָּא בִּזְכוּת הַמִּשְׁנָיוֹת. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוֹאִיל וְאַתֶּם מִתְעַסְּקִים בַּמִּשְׁנָה כְּאִילּוּ אַתֶּם מַקְרִיבִים קָרְבָּן". (ויקרא רבה)