מסכת סנהדרין, פרק ד, משנה ג

משנה ג: סַנְהֶדְרִין הָיְתָה כַּחֲצִי גֹרֶן עֲגֻלָּה, כְּדֵי שֶׁיְּהוּ רוֹאִין זֶה אֶת זֶה. וּשְׁנֵי סוֹפְרֵי הַדַּיָּנִין עוֹמְדִין לִפְנֵיהֶם, אֶחֶד מִיָּמִין וְאֶחֶד מִשְּׂמֹאל וְכוֹתְבִין דִּבְרֵי הַמְזַכִּין וְדִבְרֵי הַמְחַיְּבִין. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, שְׁלשָׁה, אֶחָד כּוֹתֵב דִּבְרֵי הַמְזַכִּין וְאֶחָד כּוֹתֵב דִּבְרֵי הַמְחַיְּבִין וְהַשְּׁלִישִׁי כוֹתֵב דִּבְרֵי הַמְזַכִּין וְדִבְרֵי הַמְחַיְּבִין:

סַנְהֶדְרִין הָיְתָה מסודרת כַּחֲצִי גֹרֶן עֲגֻלָּה, כְּדֵי שֶׁיְּהוּ הדיינים רוֹאִין זֶה אֶת זֶה [אך אינם יושבים בעיגול ממש, כיון שהעדים ובעלי הדין צריכים להכנס ולדבר בפניהם]. וּשְׁנֵי סוֹפְרֵי הַדַּיָּנִין עוֹמְדִין לִפְנֵיהֶם, אֶחָד מִיָּמִין וְאֶחָד מִשְּׂמֹאל, וְכוֹתְבִין את דִּבְרֵי הַמְזַכִּין וְאת דִבְרֵי הַמְחַיְּבִין. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, שְׁלשָׁה סופרים היו, אֶחָד כּוֹתֵב דִּבְרֵי הַמְזַכִּין בלבד, וְאֶחָד כּוֹתֵב דִּבְרֵי הַמְחַיְּבִין בלבד, וְהַשְּׁלִישִׁי כוֹתֵב גם את דִּבְרֵי הַמְזַכִּין וְגם את דִבְרֵי הַמְחַיְּבִין, ובכך נמצא שיש שני עדים על דברי המזכים ושני עדים על דברי המחייבים.