משנה ח: הַמְחַלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת, בְּדָבָר שֶׁחַיָּבִין עַל זְדוֹנוֹ כָּרֵת וְעַל שִׁגְגָתוֹ חַטָאת. הַמְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ, אֵינוֹ חַיָּב, עַד שֶׁיְּקַלְּלֵם בַּשֵּׁם. קִלְּלָם בְּכִנּוּי, רַבִּי מֵאִיר מְחַיֵּב וַחֲכָמִים פּוֹטְרִין:
הַמְחַלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת, שהתבאר לעיל שהוא חייב סקילה, היינו בְּדָבָר – במלאכה כזו שֶׁחַיָּבִין עַל זְדוֹנוֹ כָּרֵת, אם לא היו שם עדים והתראה, וְעַל שִׁגְגָתוֹ חַטָאת.
הַמְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ – את אביו או את אמו, אֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיְּקַלְּלֵם בַּשֵּׁם, ואם קִלְּלָם בְּכִנּוּי של שם ה', כגון 'רחום' או 'חנון', רַבִּי מֵאִיר מְחַיֵּב מיתה, וַחֲכָמִים פּוֹטְרִין.
