יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד
יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

מסכת פאה, פרק ו, משנה ז

קָמָה שֶׁיֶּשׁ בָּהּ סָאתַיִם, וּשְׁכָחָהּ, אֵינָהּ שִׁכְחָה. אֵין בָּהּ סָאתַיִם, אֲבָל הִיא רְאוּיָה לַעֲשׂוֹת סָאתַיִם, אֲפִלּוּ הִיא שֶׁל טוֹפֵחַ, רוֹאִין אוֹתָהּ כְּאִלּוּ הִיא עֲנָוָה שֶׁל שְׂעוֹרִים:

משנה ז: כשם שיש דין 'שכחה' בעומרים, כך יש דין 'שכחה בקמה, שאם שכח לקצור חלק מהקמה, עליו להשאירה לעניים, ולמדו כן ממה שנאמר 'ושכחת עומר בשדה', ולשון 'בשדה' באה לרבות שכחת קמה. אמנם, כשם שלגבי עומר התבאר במשנה הקודמת שאם יש בו שיעור סאתיים אינו שכחה, כך קָמָה שֶׁיֶּשׁ בָּהּ סָאתַיִם, וּשְׁכָחָהּ, אֵינָהּ שִׁכְחָה. ואם אֵין בָּהּ סָאתַיִם, אֲבָל הִיא רְאוּיָה לַעֲשׂוֹת סָאתַיִם, אילו היו גרעיני התבואה שבה משובחים, אֲפִלּוּ הִיא שֶׁל טוֹפֵחַ – ואפילו אם נעשו גרעיני התבואה צנומות ודקות כ'טופח', שהוא מין זרע דק, רוֹאִין [-מחשיבים] אוֹתָהּ כְּאִלּוּ הִיא עֲנָוָה – שיבולת מלאה וטובה שֶׁל שְׂעוֹרִים:

 

"אֵין הַגָּלֻיּוֹת מִתְכַּנְּסוֹת אֶלָּא בִּזְכוּת הַמִּשְׁנָיוֹת. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוֹאִיל וְאַתֶּם מִתְעַסְּקִים בַּמִּשְׁנָה כְּאִילּוּ אַתֶּם מַקְרִיבִים קָרְבָּן". (ויקרא רבה)