יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד
יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

מסכת פסחים, פרק ג, משנה ד

משנה ד: רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, שָׁלשׁ נָשִׁים לָשׁוֹת כְּאחַת וְאוֹפוֹת בְּתַנּוּר אֶחָד, זוֹ אַחַר זוֹ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, שָׁלשׁ נָשִׁים עוֹסְקוֹת בַּבָּצֵק, אַחַת לָשָׁה וְאַחַת עוֹרֶכֶת וְאַחַת אוֹפָה. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, לֹא כָל הַנָּשִׁים וְלֹא כָל הָעֵצִים וְלֹא כָל הַתַּנּוּרִים שָׁוִין. זֶה הַכְּלָל, תָּפַח, תִּלְטוֹשׁ בְּצוֹנֵן:

משנתנו מבארת כיצד יכולות כמה נשים לאפות מצות בתנור אחד, בלי לחשוש שבעת שכל אחת ממתינה לחברתה, תחמיץ העיסה.

רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, שָׁלשׁ נָשִׁים לָשׁוֹת כְּאַחַת – מותר להן ללוש כל אחת את עיסתה בזמן שחברותיה לשות את עיסותיהן, וְאוֹפוֹת שלשתן את עיסתן בְּתַנּוּר אֶחָד, זוֹ אַחַר זוֹ, ואין חוששים שמא עד שיאפו השתים הראשונות את עיסותיהן תחמיץ העיסה של השלישית. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אין לעשות כן, אלא יעשו כך, שָׁלשׁ נָשִׁים עוֹסְקוֹת בַּבָּצֵק, אַחַת לָשָׁה, וּבאותו זמן האַחַת כבר עוֹרֶכֶת – מרדדת את הבצק למצות, וּבאותו זמן האַחַת כבר אוֹפָה את מצותיה בתנור, וכשתסיים השניה את רידודה כבר תוציא הראשונה את המצות ותוכל לאפות מיד, ועד שתסיים השלישית את הלישה והרידוד, כבר תסיימנה השתים הראשונות את האפיה, ונמצא שאין אחת מהן צריכה להמתין לחברתה ולשהות עם העיסה. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, אין לעשות כדברי רבן גמליאל, ששלשתן עורכות יחד, כיון שלֹא כָל הַנָּשִׁים וְלֹא כָל הָעֵצִים וְלֹא כָל הַתַּנּוּרִים שָׁוִין, אלא יש נשים זריזות ויש עצלניות, יש עצים שבוערים היטב ויש שאינם בוערים כל כך, יש תנור שמתחמם מהר ויש שאינו מתחמם מהר, ולכן יש לעשות כדברי חכמים, שילושו ויערכו ויאפו בזו אחר זו, ונמצא שעוסקות בבצק כל הזמן, וכל זמן שהידים מתעסקות בבצק, אפילו זמן רב, אינו בא לידי חימוץ. זֶה הַכְּלָל, תָּפַח – אם רואה האשה שהבצק עומד לתפוח ולהחמיץ, תִּלְטוֹשׁ בְּצוֹנֵן – תטבול ידה במים צוננים ותעביר את ידה על העיסה, כדי שתתקרר ולא תחמיץ.

 

"אֵין הַגָּלֻיּוֹת מִתְכַּנְּסוֹת אֶלָּא בִּזְכוּת הַמִּשְׁנָיוֹת. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוֹאִיל וְאַתֶּם מִתְעַסְּקִים בַּמִּשְׁנָה כְּאִילּוּ אַתֶּם מַקְרִיבִים קָרְבָּן". (ויקרא רבה)