יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד
יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

מסכת פסחים, פרק ד, משנה ו

משנה ו: רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, כָּל מְלָאכָה שֶׁהִתְחִיל בָּהּ קֹדֶם לְאַרְבָּעָה עָשָׂר, גּוֹמְרָהּ בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר. אֲבָל לֹא יַתְחִיל בָּהּ בַּתְּחִלָּה בְאַרְבָּעָה עָשָׂר, אַף עַל פִּי שֶׁיָּכוֹל לְגָמְרָהּ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, שָׁלשׁ אֻמָּנִיּוֹת עוֹשִׂין מְלָאכָה בְעַרְבֵי פְסָחִים עַד חֲצוֹת, וְאֵלּוּ הֵן, הַחַיָּטִים וְהַסַּפָּרִים וְהַכּוֹבְסִין. רַבִּי יוֹסֵי בַּר יְהוּדָה אוֹמֵר, אַף הָרַצְעָנִים:

משנתנו מבארת שיש אופנים שמותר לעשות מלאכה בערב פסח, אף במקום שנהגו שלא לעשות מלאכה: רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, כָּל מְלָאכָה שהיא לצורך המועד, שֶׁהִתְחִיל בָּהּ האדם קֹדֶם לְאַרְבָּעָה עָשָׂר בניסן, גּוֹמְרָהּ בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר, קודם חצות היום, אֲבָל לֹא יַתְחִיל בָּהּ בַּתְּחִלָּה – לא יתחיל בעשיית המלאכה בְאַרְבָּעָה עָשָׂר, אַף עַל פִּי שֶׁיָּכוֹל לְגָמְרָהּ בו ביום, ואף שהיא לצורך המועד. אבל מלאכה שאינה לצורך המועד, אף אם התחיל בה קודם לכן, אסור לו לגומרה בערב פסח, במקום שנהגו שלא לעשות בו מלאכה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, שָׁלשׁ מיני אֻמָּנִיּוֹת הן, שעוֹשִׂין מְלָאכָה בְעַרְבֵי פְסָחִים עַד חֲצוֹת, אפילו במקומות שנהגו שלא לעשות מלאכה באותו זמן, וְאֵלּוּ הֵן, הַחַיָּטִים, כיון שמלאכת התפירה אינה חמורה, שהרי בחול המועד מותר לאדם פשוט, שאינו אומן, לתפור, ולכן התירו בערב פסח אפילו לאומן לתפור, כיון שערב פסח קל יותר מחול המועד [שהרי אין עשיית מלאכה אסורה בו מצד הדין], וְכן מותרים במלאכה הַסַּפָּרִים וְהַכּוֹבְסִין, כיון שבחול המועד מותר לאדם היוצא מבית האסורים או בא ממדינת הים להסתפר ולכבס בגדיו, וכיון שכך הקילו בערב פסח והתירו מלאכות אלו לכל אדם. רַבִּי יוֹסֵי בַּר יְהוּדָה אוֹמֵר, אַף הָרַצְעָנִים – סנדלרים, רשאים להכין נעליים בערב פסח, כיון שאף במלאכה זו מצאנו קולא בחול המועד, שהעולים לרגל רשאים לתקן את נעליהם בחול המועד. אמנם חכמים סוברים שאי אפשר לדמות 'סוף מלאכה', של תיקון נעליים בלבד, ל'תחילת מלאכה', של עשיית נעליים חדשות, ולכן אף שהתירו לעולי רגלים לתקן את נעליהם בחול המועד, לא התירו להכין נעליים חדשות בערב פסח.

 

"אֵין הַגָּלֻיּוֹת מִתְכַּנְּסוֹת אֶלָּא בִּזְכוּת הַמִּשְׁנָיוֹת. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוֹאִיל וְאַתֶּם מִתְעַסְּקִים בַּמִּשְׁנָה כְּאִילּוּ אַתֶּם מַקְרִיבִים קָרְבָּן". (ויקרא רבה)