יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד
יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

מסכת שבת, פרק ח, משנה ב

משנה ב: הַמּוֹצִיא חֶבֶל כְּדֵי לַעֲשׂוֹת אֹזֶן לַקֻפָּה גֶּמִי כְּדֵי לַעֲשׂוֹת תְּלַאי לְנָפָה וְלִכְבָרָה רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כְּדֵי לִטֹל מִמֶּנּוּ מִדַּת מִנְעָל לַקָּטָן נְיָר כְּדֵי לִכְתֹּב עָלָיו קֶשֶׁר מוֹכְסִין וְהַמּוֹצִיא קֶשֶׁר מוֹכְסִין חַיָּב נְיָר מָחוּק כְּדֵי לִכְרֹךְ עַל פִּי צְלוֹחִית קְטַנָּה שֶׁל פַּלְיָטוֹן:

משנה ב: משנתנו ממשיכה לפרט את שיעוריהם של דברים שונים, לגבי חיוב הוצאתם מרשות לרשות, בשבת.
הַמּוֹצִיא חֶבֶל, שיעורו כְּדֵי לַעֲשׂוֹת אֹזֶן לַקֻפָּה – ידית לכלי. המוציא גֶּמִי, שיעורו כְּדֵי לַעֲשׂוֹת תְּלַאי – ידית לתלייה לְנָפָה וְלִכְבָרָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, שיעורו של הגמי הוא כְּדֵי לִטֹל מִמֶּנּוּ מִדַּת מִנְעָל לַקָּטָן – לצייר עליו את גודל הנעל שזקוק לה ילד קטן, ולהראות לסנדלר, שיכין על פי זה מנעל עבורו. המוציא נְיָר, שיעורו כְּדֵי לִכְתֹּב עָלָיו קֶשֶׁר מוֹכְסִין – אישור על תשלום המכס על ידי הסוחר, והיינו שיעור כתיבת שתי אותיות גדולות מהרגיל. וְהַמּוֹצִיא קֶשֶׁר מוֹכְסִין, אף שהוא כתוב על קלף [ושיעור סתם קלף הוא כדי לכתוב עליו פרשיה קטנה של תפילין, כמבואר להלן], חַיָּב. המוציא נְיָר מָחוּק, שכבר אינו ראוי לכתיבה, שיעורו כְּדֵי לִכְרֹךְ בתור פקק עַל פִּי צְלוֹחִית קְטַנָּה שֶׁל פַּלְיָטוֹן – על כלי קטן של בשמים.

 

"אֵין הַגָּלֻיּוֹת מִתְכַּנְּסוֹת אֶלָּא בִּזְכוּת הַמִּשְׁנָיוֹת. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוֹאִיל וְאַתֶּם מִתְעַסְּקִים בַּמִּשְׁנָה כְּאִילּוּ אַתֶּם מַקְרִיבִים קָרְבָּן". (ויקרא רבה)