יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד
יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

מסכת שבת, פרק כא, משנה ב

משנה ב: הָאֶבֶן שֶׁעַל פִּי הֶחָבִית מַטָהּ עַל צִדָּהּ וְהִיא נוֹפֶלֶת הָיְתָה בֵין הֶחָבִיּוֹת מַגְבִּיהָהּ וּמַטָהּ עַל צִדָּהּ וְהִיא נוֹפֶלֶת מָעוֹת שֶׁעַל הַכַּר נוֹעֵר אֶת הַכַּר וְהֵן נוֹפְלוֹת הָיְתָה עָלָיו לִשְׁלֶשֶׁת מְקַנְּחָהּ בִּסְמַרְטוּט הָיְתָה שֶׁל עוֹר נוֹתְנִין עָלֶיהָ מַיִם עַד שֶׁתִּכְלֶה:
משנה ב: הָאֶבֶן שֶׁמונחת עַל פִּי הֶחָבִית, אסור לטלטלה מחמת שהיא מוקצה, ולכן אם רוצה הוא להוציא יין מהחבית, מַטָהּ לחבית עַל צִדָּהּ, וְהִיא – האבן, נוֹפֶלֶת. אם הָיְתָה חבית זו עומדת בֵין הֶחָבִיּוֹת, וחושש שאם יטנה על צידה תיפול האבן על חבית אחרת ותשברנה, מַגְבִּיהָהּ – רשאי להגביה את החבית מבין החביות ולהניחה במקום אחר, וְשם מַטָהּ עַל צִדָּהּ, וְהִיא נוֹפֶלֶת.

מָעוֹת שֶׁמונחות עַל הַכַּר, אסור לטלטלן בידים, אלא נוֹעֵר [-מנער] אֶת הַכַּר, וְהֵן נוֹפְלוֹת [ובתנאי שנשכחו שם המעות מערב שבת, אך אם הונחו שם בכוונה נעשה הכר בסיס לדבר האסור, ואף אם יוסרו משם המעות, אסור הכר בטלטול].

הָיְתָה עָלָיו לִשְׁלֶשֶׁת – אם היה על הכר לכלוך לח, כמו רוק או ליחה, מְקַנְּחָהּ בִּסְמַרְטוּט, אך לא יתן מים על הכר, כיון שסתם כר הוא של בגד, ושרייתו במים נחשבת ככיבוס, האסור בשבת. הָיְתָה הכרית שֶׁל עוֹר, ויש עליה לכלוך, נוֹתְנִין עָלֶיהָ מַיִם עַד שֶׁתִּכְלֶה הלשלשת, כיון ששריית העור במים אינה נחשבת כיבוס [אך לכבסן במים ממש, אסור].

 

"אֵין הַגָּלֻיּוֹת מִתְכַּנְּסוֹת אֶלָּא בִּזְכוּת הַמִּשְׁנָיוֹת. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוֹאִיל וְאַתֶּם מִתְעַסְּקִים בַּמִּשְׁנָה כְּאִילּוּ אַתֶּם מַקְרִיבִים קָרְבָּן". (ויקרא רבה)