יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד
יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

מסכת שבת, פרק כ, משנה ה

משנה ה: הַקַּשׁ שֶׁעַל גַּבֵּי הַמִּטָה לֹא יְנַעְנְעוֹ בְיָדוֹ אֶלָּא מְנַעְנְעוֹ בְגוּפוֹ וְאִם הָיָה מַאֲכַל בְּהֵמָה אוֹ שֶׁהָיָה עָלָיו כַּר אוֹ סָדִין מְנַעְנְעוֹ בְיָדוֹ מַכְבֵּשׁ שֶׁל בַּעֲלֵי בָתִּים מַתִּירִין אֲבָל לֹא כוֹבְשִׁין וְשֶׁל כּוֹבְסִין לֹא יִגַּע בּוֹ רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אִם הָיָה מֻתָּר מֵעֶרֶב שַׁבָּת מַתִּיר אֶת כֻּלּוֹ וְשׁוֹמְטוֹ:
משנה ה: הַקַּשׁ שֶׁהיה מונח מערב שבת עַל גַּבֵּי הַמִּטָה, כיון שמן הסתם עומד הוא להסקה, ולא הונח שם כדי שישכבו עליו, אם רוצה האדם לשוטחו בשבת על פני כל המטה כדי שיהא ראוי לשכב עליו, לֹא יְנַעְנְעוֹ בְיָדוֹ, כיון שמוקצה הוא, ואסור בטלטול, אֶלָּא מְנַעְנְעוֹ בְגוּפוֹ, שזהו טלטול מן הצד, המותר. וְאִם הָיָה אותו קש מַאֲכַל בְּהֵמָה, שאינו מוקצה, אוֹ שֶׁהָיָה עָלָיו כַּר אוֹ סָדִין, שזהו גילוי שכבר מערב שבת ייחדו לשכיבה ואינו מוקצה, מְנַעְנְעוֹ אפילו בְיָדוֹ.

מַכְבֵּשׁ שֶׁל בַּעֲלֵי בָתִּים – מגהץ שיש לאדם בביתו, העשוי משתי לוחות עץ וביניהם מניחים את הבגדים להתיישר, מַתִּירִין – מותר לפותחם בשבת כדי להוציא משם את הבגדים לצורך השבת, אֲבָל לֹא כוֹבְשִׁין – אסור להכניס לתוכם בגדים לגיהוץ, כיון שזו טירחא לצורך ימות החול. וְמכבש שֶׁל כּוֹבְסִין, שהוא מיוחד למלאכה זו ומהודק בחוזקה, לֹא יִגַּע בּוֹ כלל בשבת, אף לא להוציא ממנו בגדים, כיון שמחמת הידוקו הרב, פתיחתו דומה ל'סתירה' של דבר בנוי. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אִם אותו מכבש של אומנים הָיָה מֻתָּר – רפוי מעט מֵעֶרֶב שַׁבָּת, מַתִּיר אֶת כֻּלּוֹ בשבת, כדי להוציא ממנו את הבגדים, וְשׁוֹמְטוֹ.

 

"אֵין הַגָּלֻיּוֹת מִתְכַּנְּסוֹת אֶלָּא בִּזְכוּת הַמִּשְׁנָיוֹת. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוֹאִיל וְאַתֶּם מִתְעַסְּקִים בַּמִּשְׁנָה כְּאִילּוּ אַתֶּם מַקְרִיבִים קָרְבָּן". (ויקרא רבה)