משנה ח: הַמַּקְדִּישׁ נְכָסִים וְהָיוּ בָּהֶן דְּבָרִים רְאוּיִין עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, יֵינוֹת, שְׁמָנִים וְעוֹפוֹת, רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר, יִמָּכְרוּ לְצָרְכֵי אוֹתוֹ הַמִּין וְיָבִיא בִּדְמֵיהֶן עוֹלוֹת, וּשְׁאָר נְכָסִים יִפְּלוּ לְבֶדֶק הַבָּיִת:
אדם הַמַּקְדִּישׁ נְכָסִים, וְהָיוּ בָּהֶן [-בכלל נכסיו] דְּבָרִים הרְאוּיִין להיקרב עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, יֵינוֹת הראויים לנסכים, שְׁמָנִים הראויים למנחות, וְעוֹפוֹת – תורים ובני יונה, הראויים לקרבנות, רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר, יִמָּכְרוּ לְצָרְכֵי אוֹתוֹ הַמִּין – ימכרו אותם לאנשים הזקוקים לנסכים, מנחות או קינים, וְיָבִיא בִּדְמֵיהֶן עוֹלוֹת – ובדמים שיתקבלו תמורתם, יקנו קרבנות עולה, שנאמר 'לכל נדריהם ולכל נדבותם אשר יקריבו לה' לעולה', ולמדו חכמים מהפסוק שכל נדר או נדבה ממין שמוקרב לה', לרבות יין ושמן, קונים בדמיו בהמות לקרבנות עולה. וּשְׁאָר נְכָסִים שהקדיש, יִפְּלוּ לְבֶדֶק הַבַּיִת: