מצוה לט) שלא לעשות צורת אדם אפילו לנוי
פרשת יתרו
"לא תעשון איתי אלהי כסף ואלהי זהב לא תעשו לכם" (שמות כ, כ)
מצוות לא תעשה, שלא לעשות צורת אדם משום דבר, הן ממתכות הן מעץ ואבן או כל חומר אחר, ואפילו לנוי, שנאמר 'לא תעשון איתי', ודרשו חכמים את הפסוק כאילו נאמר 'לא תעשון אותי', כלומר, לא תעשו דמיון אותה צורה שכתבתי עליה בתורתי 'נעשה אדם בצלמנו', והיינו שלא לעשות צורת גוף אדם. ואין כוונת הפסוק חלילה שהאדם מצד מראה גופו דומה לקב"ה, שהרי לקב"ה אין גוף ולא דמיון הגוף, ואין שום דמיון בין הקב"ה לבין אחד מנבראיו, אלא כוונת הפסוק שהאדם דומה לה' מצד השכל שניתן בו. ואיסור זה מיוחד לצורת אדם, שלא נעשה אותו כלל אפילו לנוי, כדי להרחיק מאיתנו כל דבר השייך לעניני עבודה זרה.
ונוהגת מצוה זו בכל מקום, ובכל זמן, באנשים ובנשים. והעובר עליה ועשה צורת אדם, אפילו לנוי, עבר על מצוות לא תעשה.
"דָּרַשׁ רַבִּי שִׂמְלַאי, שֵׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִצְווֹת נֶאֶמְרוּ לוֹ לְמֹשֶׁה, שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וְחָמֵשׁ לָאוִין
כְּמִנְיַן יְמוֹת הַחַמָּה, וּמָאתַיִם וְאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה עֲשֵׂה כְּנֶגֶד אֵיבָרָיו שֶׁל אָדָם".
(מכות כג)
