פרשת אמור
"וכל מום לא יהיה בו" (ויקרא כב כא)
מצוות לא תעשה, שלא נתן מום בקדשים, כלומר, שלא נעשה בבהמה שהיא קדושה למזבח שום חבורה או שום שבר שיפסלנה להקרבה, שנאמר 'וכל מום לא יהיה בו', ודרשו חז"ל 'אל תתן בו מום'.
משרשי המצוה, לפי שיש בזה בזיון הקדשים, וכבר התבאר כמה פעמים התועלת הנמצאת בכבוד בית המקדש ומשרתיו, וקרבנותיו, אל לב בני האדם.
ונוהג איסור זה בכל מקום ובכל זמן, באנשים ובנשים, אבל אין חיוב מלקות אלא בזמן שבית המקדש קיים, שראויה הבהמה לקרבן.
