יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד
יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

מצוה שנו) שלא לשנות הקדשים מקרבן לקרבן

פרשת בחוקותי

"אך בכור אשר יבכר לה' בבהמה לא יקדיש איש אותו" (ויקרא כז כו)

מצוות לא תעשה, שלא לשנות בעל חיים שהוקדש לשם קרבן מסוים, לשם קרבן אחר. כגון קרבן שהוקדש לאשם, אסור לחזור ולהקדישו לשם חטאת, וכדומה. ועל דבר זה נאמר לגבי בכור 'לא יקדיש איש אותו', כלומר, שלא יעשה את הבכור עולה או שלמים, ולא קרבן אחר. ודרשו חכמים מהפסוקים שלא רק בבכור הקפידה על כך התורה, אלא בכל הקרבנות.

משרשי המצוה, מה שהתבאר לעיל במצוות התמורה, כי כל זה להגדיל את מורא ההקדש.

ונוהג איסור זה בכל מקום ובכל זמן, באנשים ובנשים, ואפילו בזמן הזה שאין מקדישין, מי שעבר והקדיש בהמה להקדש אחד, אינו יכול לשנותה להקדש אחר. והעובר על זה ושינה אותה מקדושה לקדושה, כגון שהקדישה לשלמים ואחר כך אמר שתהא קדושה לעולה או לקרבן אחר, עבר על לאו זה.

 

"דָּרַשׁ רַבִּי שִׂמְלַאי, שֵׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִצְווֹת נֶאֶמְרוּ לוֹ לְמֹשֶׁה, שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וְחָמֵשׁ לָאוִין כְּמִנְיַן יְמוֹת הַחַמָּה, וּמָאתַיִם וְאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה עֲשֵׂה כְּנֶגֶד אֵיבָרָיו שֶׁל אָדָם". (מכות כג:)