יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד
יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

מצוה שעט) מצוות נשיאת הארון בכתף

פרשת נשא

"כי עבודת הקדש עליהם בכתף ישאו" (במדבר ז ט)

 מצוות עשה, שנצטוו הכהנים שישאו את ארון הברית על הכתף כשמוליכים אותו ממקום למקום, שנאמר 'כי עבודת הקדש עליהם בכתף ישאו'. ומצוה זו מוטלת על הלויים והכהנים, שהם נושאי הארון.

משרשי המצוה, לפי שכל עיקר כבודם של ישראל הוא התורה, שבה נבדלו משאר העמים ונעשו חלק ה', על כן ראוי וכשר לשאת אותה בכתפי האנשים הנכבדים והמקודשים שבנו, ואין צורך להאריך בדבר המובן אפילו לתינוקות של בית רבן. כל ענין מצוה זו מבואר בכתוב, והוא שישאו הכהנים והלוים הארון בכתף בעת שיצטרכו לנושאו ממקום למקום, כגון בעת מלחמה או לשום דבר אחר, ולא ישאוהו בעגלה או על גבי בהמה.

ונוהגת מצוה זו בזמן שישראל על אדמתם בארץ ישראל, כי אז היו צריכים לשאת את ארון ברית ה' מפני מלחמה או כאשר יצוה מלכם, אבל עכשו בעונותינו אין לנו מלך ולא ארון לשאת בשום מקום. ומצוה זו מוטלת על שבט לוי, ועל שאר ישראל שיסכימו על ידם.

ומה שנהגו שהכהנים והלויים הם המוציאים את ספר התורה כשיוצאים לקראת מלכי הגויים אין זה שייך למצוה זו כלל, שכל בני ישראל רשאים לישא את ספר התורה, ואם מדרך כבוד התורה יבחרו גם היום שישאוהו מבני לוי, תבוא עליהם ברכה.

 

"דָּרַשׁ רַבִּי שִׂמְלַאי, שֵׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִצְווֹת נֶאֶמְרוּ לוֹ לְמֹשֶׁה, שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וְחָמֵשׁ לָאוִין כְּמִנְיַן יְמוֹת הַחַמָּה, וּמָאתַיִם וְאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה עֲשֵׂה כְּנֶגֶד אֵיבָרָיו שֶׁל אָדָם". (מכות כג:)