פרשת שלח
"ועשו להם ציצית" (במדבר טו לח)
מצוות עשה להטיל ציצית בבגד שנתכסה בו, שנאמר 'ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם', וחיוב זה הוא כשיהיו לבגד ארבע כנפות או יותר, שנאמר 'על ארבע כנפות כסותך', ובכלל זה אף אם יהיו בבגד חמש כנפות או יותר. וחיוב ציצית הוא כאשר הבגד גדול בשיעור שיוכל להתכסות בו ראשו ורוב גופו של ילד כבן שש או שבע. וחיוב זה מן התורה הוא כשהבגד עשוי מצמר רחלים וכבשים או מפשתן, כיון שסתם 'בגד' האמור בתורה הוא של צמר רחלים וכבשים או פשתן. ומדרבנן יש חיוב אף בשאר מינים, כגון צמר ארנבות, או משי וכדומה.
שורש המצוה מפורש בפסוק, שהוא למען נזכור את כל מצוות השם תמיד, ואין דבר בעולם יותר טוב לזכרון כמו זה הנושא את חותם אדוניו קבוע בכסותו אשר יכסה בה תמיד, ועיניו וליבו עליו כל היום. ואמרו חז"ל כי מילת 'ציצית' תרמוז לתרי"ג מצות, כי 'ציצית' בגימטריא שש מאות, ובצירוף שמונה חוטין שבציצית וחמשה קשרים שבו הרי אלו שש מאות ושלש עשרה, כמנין מצוות התורה.
מדיני המצוה, שגם אם יש בבגד חמש פינות או יותר, מטילין בו רק ארבע ציציות, בארבע הפינות המרוחקות ביותר זו מזו. ועוד אמרו, שארבע ציציות מעכבות זו את זו, שארבעתן מצוה אחת, ואין מצוה להטיל רק שתים או שלש ציציות. ועוד אמרו שפתיל התכלת אינו מעכב את הלבן, ולכן אף בזמן שאין תכלת – מקיימים את המצוה על ידי הטלת חוטי לבן.
וצבע התכלת שנצטוינו להניח בציצית הוא צבע הדומה לעין הרקיע בטהרו, והוא נעשה מדמו של דג אחד שנקרא חלזון, שצבעו דומה לצבע הים, וצובעים בו פתיל של צמר. וזה ימים רבים לישראל לא שמענו מי שזכה לתכלת בטליתו. וצריך לצבוע את התכלת לשם מצוותו, והחוטים הלבנים גם כן צריכים טויה לשם המצוה, וציצית שטוה אותה גוי פסולה, שנאמר 'דבר אל בני ישראל ועשו'. אבל ציצית שעשאה ישראל בלא כוונה, כשרה בדיעבד.
ומי שיש לו כסות ארבע כנפות, כל זמן שאינו מתכסה בה – אינו חייב להטיל בה ציצית, אלא חיוב האיש לעשות ציצית הוא רק בבגד שהוא מתכסה בו, אבל בבגד המונח בארון אינו חייב להטיל בו ציצית.
ודע, שאף על פי שאין חיוב מצוה זו מן התורה אלא כשיש לו לאדם כסות ארבע כנפות, ויכול אדם שלא ללבוש בגד כזה ולא יתחייב במצוה זו, אף על פי כן הזהירונו חכמים במצוה זו הרבה ואמרו שראוי לחזר אחריה כדי לקיימה, ואמרו עוד שהנזהר בה זוכה ומשמשים אותו לעתיד לבא עבדים רבים מאומות העולם, שהרי הכתוב שקל מצוה זו ותלה בה את כל המצוות, שנאמר 'וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה".
ונוהגת מצוה זו בכל מקום ובכל זמן, באנשים אבל לא בנשים. והעובר על זה ולבש בגד צמר או פשתים בעל ארבע כנפות ולא הטיל בו ציצית, ביטל מצוות עשה זו. ואם הוא בגד של שאר מינים, ביטל מצוה מדרבנן.
